
מטרת העבודה:
ללמוד על מגמות ודפוסי צריכת שירותים דנטליים במסגרת רפורמת טיפולי השיניים לקשישים בישראל.
שיטות:
ניתוח נתוני שימוש בשירותי רפואת שיניים בקרב מטופלים מגיל 75 ומעלה במסגרת סל הבריאות של חבב"מ שנמסרו על ידי קופות החולים למשרד הבריאות בשנים 2019-2021, וראיונות טלפוניים עם 512 זקנים בשנת 2020.
ממצאים:
53% מהזקנים ביקרו במרפאת שיניים בשנה אחרונה. זקנים שמצליחים לכסות הוצאות חודשיות, ביקרו בתדירות גבוהה יותר בהשוואה לאלה שמתקשים לכסות הוצאות (58% לעומת 42%). רוב הזקנים ביקרו במרפאת שיניים פרטית והסיבות העיקריות לביקור הן: טיפול פרותטי (63%), טיפול דחוף (26%) וביקורת תקופתית (25%).
זקנים ממוצא יהודי, אלה עם אוריינות גבוהה יותר בתחום בריאות הפה ובעלי יכולת כלכלית טובה יותר נוטים לבקר יותר במרפאת שיניים.
בין שנת 2019 ל-2021 חלה עליה מתונה במספר המטופלים ובמספר טיפולי השיניים שניתנו במרפאות קופות החולים. נצפתה ירידה מתונה בצריכת שירותי רפואת השיניים במהלך שנת 2020, ועליה בצריכת השירות בשנת 2021, לרבות צריכת שירותי מניעה וטיפולי עזרה ראשונה.
רוב בני 65+ אינם מודעים לרפורמה ברפואת שיניים. בקרב המתקשים לכסות הוצאות חודשיות וכאלה הגרים בפריפריה שעורם של המודעים לרפורמה הוא פחות משליש.
מסקנות:
חלה עליה מתונה בצריכת שירותי רפואת שינים בקרב הקשישים לאחר הכנסת טיפולי שיניים לקשישים לסל הבריאות. עם זאת, מוקדם להסיק לגבי השפעת הרפורמה, הן בשל מגפת הקורונה הן בשל תקופת המחקר הקצרה. יש להמשיך לעקוב אחר המגמות בשנים הבאות.