הכנס הדו שנתי ה- 25 של האיגוד הישראלי לגרונטולוגיה

ויתור על שירותי בריאות במסגרת סל שירותי הבריאות בקרב מבוגרים: מיפוי, גורמים מסבירים והמלצות למדיניות מערכת הבריאות והרווחה

פרופ' אביעד טור-סיני 1 פרלה ורנר 2
1הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות ומרכז מינרבה לחקר אוכלוסיות מודרות בזיקנה, אוניברסיטת חיפה
2הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה

מטרות: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (1992) מדגיש שעל המדינה לקיים מערכת שתבטיח "רשת מגן לאזרחיה". המחקר עוסק בסוגיה חברתית העומדת ביסודו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי וכרוכה בהשלכות פוטנציאליות חמורות ברמת הפרט ומערכת הרווחה – שאלת הוויתור על שירותי בריאות במסגרת סל שירותי הבריאות, ומיפוי הגורמים המסבירים תופעה זו – הכלכליים, החברתיים והאישיים.

השיטה: לצורך כך חקרנו את היקפם, הבנתם וגורמיהם של דפוסי וויתור בקרב מבוגרים בישראל, כאשר לראשונה ניתנה במה לקולותיהם של אלה המעורבים בהחלטות בנוגע לוויתור – קרי הציבור וגם מקבלי החלטות במערכת הבריאות והרווחה – באמצעות שיטות מחקר איכותניות וכמותניות וראיה לונגיטודינלית של התופעה.

ממצאים עיקריים: (1). וויתור על שירותי בריאות נתפס כתופעה משמעותית ומדאיגה בקרב כל הנחקרים, כולל הציבור הרחב ואלה השייכים לאוכלוסיות מיעוט ומקבלי החלטות בתחום הבריאות והרווחה. (2). הציבור המבוגר התייחס למושג "וויתור על שירותי בריאות" כתופעה המשקפת אי מיצוי של צורך רפואי. לעומתם, מקבלי ההחלטות הרחיבו את ההסבר להחלטה לוותר על שירותי בריאות כאל תופעה המשקפת את הרצון לצרוך יותר שירותים מהנחוץ. (3). מהסקר הארצי שקיימנו נמצא שבקרב כלל המבוגרים שדיווחו על צורך בקבלת טיפול רפואי בשנה שקדמה לסקר, 35% וויתרו על ביקור אצל רופא משפחה, ו – 30% על ביקור אצל רופא מומחה. אחוזים אלה היו נמוכים במעט בתקופה השנייה. בין הגורמים הסוציו-דמוגרפיים, גיל נמצא כגורם המסביר החשוב ביותר במחקר הכמותני; חוסר אמון במערכת הבריאות ותפיסות בנוגע למערכת הרווחה והבריאות נמצאו גורמים חשובים להסבר התנהגות הוויתור בקרב הציבור. כמו כן, גם תפיסת הבריאות היה גורם מרכזי כמסביר התנהגות וויתור. ויתור על שירותי בריאות בתקופה הקודמת נמצא כגורם המשמעותי ביותר המסביר את ההסתברות לוויתור.

מסקנות: (1) מקבלי החלטות וקובעי מדיניות חייבים לבצע ניטור עקבי ומדויק של שיעורי הוויתור של שירותי בריאות בסיסיים לאורך זמן, ובעיקר בקרב קבוצות סיכון מוגבר; (2) מומלץ לראות ברופאי המשפחה כשומרי סף למערכת הבריאות שתפקידם להבטיח טיפול ראוי לכל אלה המבקשים טיפול רפואי, ובמקביל לשכלל את מנגנון תיעדוף התורים לרפואה על בסיס צורך רפואי.