
רקע: ברחבי הנגב, בשטחים המוגדרים "שטחים פתוחים", ישנם 47 כפרים בדואים לא מוכרים, שאינם מוגנים באמצעות מערכת כיפת ברזל. בהיעדר מרחבים מוגנים או מבני קבע, אחוז הפגיעות הישירות מירי הרקטות עולה וגובה קורבנות רבים. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל נהרגו 19 אזרחים מהאוכלוסייה הבדואית בנגב, בהם שישה ילדים (מכון הערבה, 2023). מטרת מחקר זה ללמוד לעומק על אודות חווית האובדן של נכד של סבתות וסבים בדואים בישראל במהלך מלחמת חרבות הברזל.
מטרה: ייבחנו ההשפעות הנפשיות והרגשיות של האובדן, תגובות לאובדן ואסטרטגיות התמודדות, בהקשר התרבותי והחברתי הייחודי של החברה הערבית הבדואית בישראל בזירה של קונפליקט ומלחמה. המסגרת הקונספטואלית של המחקר היא הצטלבותיות (intersectionality). בהתאם לכך, יושם דגש על ההצטלבות בין מעמד של מיעוט, גיל מבוגר ואבל.- חוויית השכול.
שיטה. המחקר ייערך בגישה הנרטיבית האיכותנית ויכלול ראיונות עם 20 סבתות וסבים בדואים שאיבדו נכדים במהלך המלחמה. הראיונות יתבצעו בשפה הערבית ויאפשרו הבנה של חוויותיהם ותגובותיהם הרגשיות של משתתפי המחקר בהקשר הייחודי של המלחמה האחרונה. ניתוח הנתונים ייערך בשיטת הניתוח התמטי.
ממצאים. המחקר מצוי בשלביו ההתחלתיים. בהרצאה יוצגו ממצאים ראשונים שיעלו מניתוח הנתונים.
תרומה צפויה. תרומתו העיקרית של המחקר צפויה להיות בהעמקת ההבנה של תהליכי אבל בקרב קבוצות מיעוט באזורי קונפליקט כבסיס לפיתוח התערבויות מותאמות תרבותית לצרכים של הקהילה הבדואית. ממצאים אלה יוכלו לספק ידע חשוב לתמיכה פסיכוסוציאלית בקרב קבוצות מבוגרות באזורי קונפליקט.