
מבוא: בעבר העיסוק היה בנושאי גיל הפרישה, והאם להשאיר גיל פרישה שונה לנשים וגברים. במאה 21 העתירות והצעות חוק בנושא הפרישה עסקו בסוגייה חדשה של הצידוק להמשיך בגיל פרישה חובה, או שיש לבטלו, בטענה לפגיעה בשוויון הגמלאים בעבודה. המחלוקות מגיעות לשורשי הערכים, ההגינות הבינדורית, הכלכלה והפנסיה, והקביעות בעבודה.
המחקר. נעשה ע"י סקירת החוקים, הצעות החוק, פסיקות, פרוטוקולים וספרות מחקר.
הממצאים.
בחקיקה - הממשלה לא עסקה כלל בנושא ביטול חובת פרישה בגין גיל. חברי הכנסת הניחו 16 הצ"ח פרטיות ( 2013 -2023) אך אף אחת מהן לא הועלתה אפילו לקריאה טרומית.
בפסיקה - הוגשו 3 עתירות לביה"ד לעבודה ולבג"צ ( 2006- 2016). העתירות לקבוע שחובת הפרישה בגין גיל היא בלתי חוקתית ומפלה נדחו. בבג"ץ 9134/12 פרופ` משה גביש נ` הכנסת 21.4.2016, קבעו השופטים שאמנם יש פגיעה בזכויות גמלאים, אך זה נעשה לתכליות ראויות ובמידתיות. אך במקביל, קבע ביה"ד לעבודה שחובה על המעסיק ולהקשיב ולשקול נימוקי עובד המעוניין לעבוד אחרי גיל 67 (ביה"ד לעבודה, ע"ע 209/10, ליבי וינברג ואח` נ` אוניב` בר אילן).
במשפט השוואתי. בחקיקה - רק 6 מדינות ביטלו את פרישת החובה. בפסיקה - באמנת ארגון העבודה הבינלאומי (1959) ובבית המשפט לצדק של האיחוד האירופי, לא הוכר שחובת הפרישה מהעבודה היא בלתי חוקתית. עם זאת, קיימות המלצות של ארגונים בעולם והקהילה האירופית, לאפשר בחירה אישית של גיל הפרישה.
סיכום.
המחלוקת על השארת או ביטול גיל פרישת החובה מבטאת תפיסות בסיסיות. לטעמי פסיקת בג"צ גביש היא מאוזנת וראויה, והחוק והנוהל הקיים הם למטרות חשובות בהחלט. עם זאת, העלאת הנושא וקביעת הזכות לשימוע גם בגיל פרישה תרמו לקידום תפיסה מכבדת של הגמלאים, ולמחויבות לשמוע ולהתייחס לנוכחות החברתית והאישית שלהם, ולא "כשקופים".
המלצות. הנני להציע להסית את המאמץ מביטול חובת הפרישה לקידום הגמלאים בנושאים אלה: 1. עידוד מפעלים להעסקת מבוגרים והתאמתם לכך 2. הבטחה שהעובדים יגיעו לפנסיה הולמת. 3.מסלולים לטיפוח פנאי מעשיר ותורם לגמלאים ולמשפחתם. 4. המשך המאבק לקידום זכויות הגמלאים בכל התחומים.