
רקע: תוכניות שיקום הלב מדגישות בעיקר את חשיבותה של הפעילות האירובית ומתעלמות מתרומתם הרבה של אימונים לחיזוק השרירים. מחקר זה מעריך את ההשפעה של תוכנית שיקום משופרת, עם דגש על אימוני כח במסגרת שיקום לב מרחוק.
שיטות: במחקר פרוספקטיבי זה, 50 מטופלים חולקו לשתי קבוצות אקראיות והחלו תוכנית שיקום לב מרחוק בבי"ח שיבא. המשתתפים ביצעו מבדקים להעכרת יכולת תפקודית (ארגומטריה), סבולת שריר, מבחני TUG ו-5-STS ומדדים בדווח עצמי בבסיס ולאחר 16 שבועות התערבות. קבוצת התערבות קיבלה תוכנית ממוקדת אימוני התנגדות באמצעות אפליקציה לטלפון ושעון חכם. קבוצת הביקורת קיבלה טיפול סטנדרטי המקובל היום בשיקום לב מרחוק, עם עצות כלליות לאימוני התנגדות.
תוצאות: גיל ממוצע של משתתפי המחקר היה 59.8 ± 10.4, 88% - גברים. אבחנות עיקריות: מחלת לב איסכמית (80%), צנתור (58%) ואוטם שריר הלב (58%). קבוצת התערבות הדגימה שיפורים משמעותיים בסיבולת השרירים, בעיקר בתרגילי הארכת רגליים ולחיצת חזה, עם שיפור של 92% בהשוואה ל-25% ו-92% בהשוואה ל-13% בקבוצת הביקורת, בהתאמה. מבדקי TUGו-5-STS הראו גם שיפור מובהק, המצביע על שיפור בזריזות, קואורדינציה ושיווי משקל. שתי הקבוצות השתפרו ביכולת תפקודית באופן דומה. קבוצת התערבות דיווחה על תפיסת בריאות פיזית טובה יותר והראתה היענות טובה יותר ליעדי השיקום: מספר רב יותר של אימוני כח בשבוע, שימוש תכוף יותר באפליקציה והשתתפות ארוכה יותר בתוכנית השיקום (הכל p<0.05).
מסקנות: התמקדות באימוני כוח כמרכיב מרכזי בשיקום לב מרחוק משפרת באופן משמעותי את סיבולת השרירים, התמדה והיענות המטופל. התוכנית המשופרת מציגה גישה מבטיחה לשפר את תוצאי המטופלים, ומציעה פתרון להתמודד עם הפער המתקיים בפרוטוקול טיפולי קיים של השיקום המסורתי, המתמקד בעיקר בפעילות האירובית.