
במסגרת עבודת התזה לתואר שני באוניברסיטת בר אילן, במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ותחת הנחייתו של פרופסור ניסים ליאון, בחנתי האם וכיצד נוכחת החוויה המזרחית בסיפורי חיים של זקנים יוצאי ארצות האסלאם?
מטרת העבודה: התמקדות בפלח אוכלוסיה ייחודי (זקנים יוצאי ארצות האסלאם), שיש בה כדי להעשיר את הידע וההבנה אודות הזהות האתנית המשתנה לאורך השנים.
שיטה: מחקר איכותני - נרטיבי שהסתמך על ראיונות עומק של גברים יהודים(ראיון וירטואלי דרך תוכנת ZOOM) עם אזרחי מדינת ישראל, מעל גיל 67 שעלו מארצות האסלאם. בסיפורי חייהם נשזרו זיכרונותיהם ופרשנותיהם לאירועי חיים הנוגעים לחווית מזרחיותם.
ממצאים: בהסתמך על סיפורי חייהם של מזדקנים שעלו מארצות האסלאם נחשפו חוויות המזרחיות שלהם במבט רטרוספקטיבי, לצד רגשות שצפו במהלך הראיונות וביטאו את חווית זהותם המזרחית כנוכחת תמידית בחייהם. נמצא כי העיגון האתני-מזרחי בזהותם יכול להשתנות ולקבל כיוון פרשנות אחר מבחינתם.
מסקנות: קבוצת המזדקנים שעלו מארצות האסלאם הביעו מוביליות חברתית. מרואייני אופיינו על ידי כטיפוסים שהוגדרו במחקר של דניאלי על ניצולי שואה ( 1982 ,Danieli) כטיפוסי `אלה שהצליחו` או `הלוחמים`, אולם לא ראיינתי טיפוסים שהוגדרו על ידי דניאלי כ`קורבנות`. מכך אני מסיקה כי בקרב מזדקנים יוצאי ארצות האסלאם שהצליחו להגיע למעמד בינוני גבוה, שכונו גם בני `מעמד בינוני מזרחי חדש` (ליאון וכהן, 2008) יש יכולת גבוהה למוביליות חברתית ותחושת ערך עצמי גבוה. נראה כי אופי `חזק` ונחוש וביטחון עצמי גבוה המתקיימים באדם כבר מגיל צעיר יכול גם להעיד על דרכי התמודדותו בהמשך חייו ולפתוח בפניו דלתות להגשמה עצמית. וכן כי אופיו של אב המשפחה טרם העלייה לארץ כפי שהוא זכור למזדקנים – חזק, מפרנס, מצליח, מחובר למסורת ולשורשים – השפיע על המזדקנים רבות; נראה כי הוא דרבן את המזדקנים להגשים את עצמם ולהצליח כמו אביהם שהצליח בארץ המקור ולדאוג לילדיהם ליציבות כלכלית ותחושות של ערך ושל חיבור למסורות הישנות לצד פתיחות למסורות החדשות.