
בנובמבר 2018 נכנסה לתוקף הרפורמה בביטוח סיעוד בחוק הביטוח הלאומי. הרפורמה הגדירה מעבר משלוש רמות גימלה לשש רמות והרחיבה את הגמלאות הכספיות תוך שהיא ניתקה אותן במרבית המקרים מהצורך לרכוש באמצעותן שירותי סיעוד. בד בבד אירעו לפני הרפורמה, במקביל לה ולאחריה מספר שינויי חקיקה ושינויי מדיניות נוספים דוגמת אופן ביצוע הערכות התלות, תוכן הערכות התלות, מתן אפשרות להעסקת בני משפחה מטפלים ועוד.
יותר מחמש שנים לאחר הרפורמה – בעקבותיה ובעקבות והשינויים האחרים גדל במידה ניכרת מספר הזכאים לגמלת סיעוד. כמו כן, חלו שינויים נוספים במאפיינים שונים של הזכאים לגמלת סיעוד.
באמצעות נתונים מינהליים של המוסד לביטוח לאומי ניתן לעקוב אחרי מאפיינים שונים של הזכאים לגמלת סיעוד (למשל: מין, גיל, רמות הגמלה, סוגי הגמלאות, האם הגמלאות הן קבועות או זמניות ועוד מאפיינים אחרים).
בכוונתי לעקוב אחרי זכאים שהצטרפו לראשונה למערכת סיעוד בינואר 2019 – זמן קצר לאחר כניסת הרפורמה לתוקף – לאורך זמן: כמה נותרו במערכת סיעוד, מי יצא ממנה ומדוע, אילו רמות גמלה וסוגי גמלאות האם מקבלים – ומספר היבטים ומאפיינים נוספים. לשם השוואה אבדוק את אותם המאפיינים ביחס לזכאים שנכנסו למערכת סיעוד מספר שנים לפני הרפורמה ולאורך זמן.