הכנס הדו שנתי ה- 25 של האיגוד הישראלי לגרונטולוגיה

תפיסות של זקנים ערבים בישראל לגבי התמודדות עם שינויי אקלים:מודעות, התנהגות, ואקטיביזם

ד"ר חנאן אבו ג'בל 1 ליאת איילון 2
1בית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית בירושלים
2בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן

רקע: שיעור הזקנים בארץ בעולם עולה בהתמדה. עד שנת 2040, הוא עשוי להגיע ל-16% מכלל האוכלוסייה הישראלית. למרות זאת, הם עדיין אינם מעורבים מספיק בקידום סוגיות ציבוריות חשובות, ובמיוחד אמורים הדברים בזקנים מקבוצות מיעוט. הבנת עמדותיהם של זקנים מקבוצת מיעוט חשובה כדי להפוך אותם לאקטיביסטים במאבק נגד שינויי אקלים, במיוחד לאור היותם אחת הקבוצות הפגיעות ביותר לשינויים אלו.

מטרת המחקר: לחקור את העמדות של זקנים ערבים בישראל בנוגע לסיבות למשבר האקלים ודרכי ההתמודדות עימו.

שיטה: נערכו ראיונות מובנים למחצה עם 12 זקנים ערבים בני 60 ומעלה. הנתונים נתחו על פי גישת הניתוח התמטי.

ממצאים: ניתוח הראיונות העלה שתי תמות מרכזיות. ראשית, בנוגע לסיבות לשינויי האקלים, המשתתפים התייחסו לאחריות אנשים בקהילה (לדוגמא, הבערת אש ולכלוך הסביבה); לאחריות התעשיינים לזיהום האוויר והמים; ולאחריות המדינה שלא נקטה צעדים מספיק רציניים למניעת המשבר (למשל, אי-קידום תחבורה ציבורית). לבסוף, חלק מהמשתתפים התייחסו לשינויי האקלים כאל ביטוי לרצון האל וסימן להתקרבות יום הדין. באשר לתמה השנייה, דרכים להתמודדות עם שינויי האקלים, המשתתפים הדגישו את הצורך להעלות את מודעות הציבור לחומרת הבעיה והשלכותיה ולעודד אזרחים להתנהג בצורה פרו-סביבתית (כמו מחזור פלסטיק, שתילת עצים, וניקוי הסביבה – פעולות שגם הם עושים בעצמם). המשתתפים הדגישו עוד שבתי הספר צריכים למלא תפקיד מרכזי בעניין זה. רק משתתף אחד אמר שהוא מעוניין להיות אקטיביסט ולהוביל בעצמו פעולות ציבוריות נגד משבר האקלים.

מסקנות: תוצאות המחקר מלמדות כי למרות שאנשים זקנים מודעים למשבר האקלים ומעורבים בפעולות פרו-סביבתיות שונות, אך עדיין יש מקום להגביר את מעורבותם על ידי אקטיביזם סביבתי של ממש.