
רקע ומטרת המחקר: נכון לעכשיו, לא קיימת הגדרה משפטית בינלאומית מוסכמת עבור אלה שנעקרו משינויי האקלים. מונחים שונים כגון מהגרי אקלים, פליטים סביבתיים ועקורים אקולוגיים מתייחסים לאלה שנאלצו לעזוב את בתיהם עקב אירועי אקלים כמו שיטפונות, סופות טורנדו, עליית מפלס פני הים, מדבור וגלי חום. היעדר סטטוס מוגדר בבירור של מי שנאלץ לברוח מביתו עקב שינויי אקלים מסכן את חייהם וזכויותיהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם. במחקר זה, אנו ממשיגים באופן ספציפי את מעמדם של מבוגרים שנעקרו מבתיהם כתוצאה משינויי האקלים.
שיטה: נסקרת ספרות קיימת כדי לבחון חמישה היבטים של עקירה הנגרמת על ידי אקלים (Climate-induced displacement (CID)) של מבוגרים: 1) טרמינולוגיות המשמשות להגדרת אוכלוסייה זו, והכללת גיל של חוקים בינלאומיים קיימים העוסקים בנושא, 2) סיבות ל-CID, כולל קונפליקטים גיאופוליטיים המושרשים במחלוקות קשורות לאקלים, 3) שכיחות והבדלים בדפוסי הגירה של קשישים במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית בהשוואה למדינות בעלות הכנסה גבוהה, 4) האופי הצטלבותי של ה- CID כפי שהוא בא באינטראקציה עם עוני, מגדר, גיל ומוגבלות, ו-5) תוצאות לא מוכרות של ה- CID, כגון סולסטלגיה או מצוקה נפשית הנגרמת על ידי שינויים סביבתיים לסביבת הבית של אנשים.
תוצאות: סינתזה של ספרות קיימת בנושא זה מאפשרת לנו להתמקד במבוגרים כאוכלוסייה שנשכחת לעתים קרובות ב-CID, מדגישה את ההשלכות הלא שוות של שינויי האקלים על קבוצות שונות של אנשים מבוגרים, ומעודדת אמצעים וצעדים להכרה ולטיפול בפגיעות המרובה של מבוגרים עקורים.
מסקנה: נסכם בהצעת המלצות להכרה, לתיעדוף, ולהגנה על מהגרים ופליטים מבוגרים בחוקים ובמדיניות הבינלאומיים.