
מטרה:
לפי ארגון הבריאות העולמי בדידות הינה איום בריאותי. הבדידות מחריפה עם הגיל, מחקרים רבים נכתבו, תוכניות נוסחו, אבל בשטח אזרחים ותיקים מדווחים על אובדן קשרים חברתיים עם הגיל וקושי רב ביצירת קשרים חדשים. מעל 90% מהאזרחים הוותיקים מזדקנים בביתם, בין אם מבחירה או מסיבות כלכליות, ובבית תחושת הבדידות גוברת והאפשרות להיכרויות חדשות בגיל השלישי נמוכה במיוחד. מיזם "ההזדקנות המיטבית במקום" של AVIA - בא לתת לכך מענה, על ידי יצירת קהילות מקומיות לגיל השלישי תוך פריסת רשת ביטחון חברתית תפקודית לחברי הקהילות.
שיטות:
כלי הערכה ראשוני - שאלון קליטה עבור כל משתתף חדש הממפה מדדי תחושת בדידות, שייכות וקשרים חברתיים ומשפחתיים, אוטונומיה, צרכים והעדפות פנאי בעת הכניסה לקהילה. ראיונות איכותניים עם ותיקי הקהילה על מנת לשרטט את הסיבות להצטרפות לקהילה ואת התפתחותה על פני זמן. נערך ניתוח כמותי של מידע שנאסף באופן אובייקטיבי על ידי מערכת AVIA ופותח מחקר מלווה של צוות חוקרות מהמרכז האקדמי רופין בהובלת פרופסור אפרת נטר, ד"ר דניאלה איזנברג שפרן וד"ר שירלי בר לב --> https://osf.io/9kehb/
ממצאים:
הממצאים משקפים את ההשפעה של הקהילה על החיים החברתיים של חבריה, תחושת הבטחון האישי, העצמאות, צריכת שירותי פנאי וספורט ותפיסת הצורך בליווי אישי המאפשרת המשך מגורים בבית המוכר לאורך זמן. קשרים חברתיים רבים נוצרו, כולל בין חברות קהילה שגרות באותה שכונה אך לא הכירו קודם. הפגת בדידות באמצעות יציאה משותפת לפעילויות פנאי ובעיקר שייכות לקהילה עם עזרה וערבות הדדית, מרמת התמיכה במילים ובשיחות בשעת צרה או שמחה ועד אירוח עם לינה בתחילת המתיחות הבטחונית, עזרה בעת פציעה ולצערנו גם בשעת אבל.
מסקנות:
בניית קהילות עם שירותים בבית ובקהילה המקנים בטחון לבני הגיל השלישי, תורמת להזדקנות מיטבית והפחתת תחושת הבדידות, דרך יצירת תחושת שייכות גבוהה, ערבות הדדית ואוטונומיה. לבניית קהילות מסוג זה חשיבות רבה ופוטנציאל רב להתפתח.