
רקע
בני ה 65 ומעלה מהווים כ-12% מאוכלוסיית ישראל, שיעור שצפוי ולהגיע לכ-14% ב-2040. למרות שאובדן בריאות ויכולות בזקנה אינו מחויב מציאות, זקנים רבים נזקקים לטיפול תומך בשלבים שונים בחייהם. במטרה לאפשר לאזרחי ישראל להזדקן בקהילה אושר בכנסת חוק ביטוח סיעוד ב-1980 והחל לפעול ב-1988. החל מנובמבר 2018 הונהגה רפורמה משמעותית בחוק הסיעוד. בעקבות הרפורמה נקבעו שש רמות גמלה חדשות והורחבה האפשרות להמיר שירותים שניתנו בעין לכסף באופן מלא, עבור זקנים ברמת תלות 1 או באופן חלקי עבור זקנים ברמות 2-6. בנוסף, תשלום הגמלה בכסף בהעדר שירותים זמינים ניתן גם למי שלא מתגורר עם בן משפחה וכן לזכאי שלא קיבל שירותים מיום תחילת הזכאות.
נכון ל-2020, כ-%43.4 מהזכאים קיבלו גמלה משולבת ו-17% קיבלו גמלה בכסף. מרבית האנשים שקיבלו גמלה בכסף היו ברמת תלות 1 ואילו מרבית האנשים שקיבלו גמלה משולבת, היו ברמות 6-2. חשוב לציין שמספרים אלו מהווים עליה דרמטית בעקבות הרפורמה בחוק ומשקפים מגמה חדשה הדורשת העמקה והבנה טובה יותר של השלכות הרפורמה על אוכלוסיית הזקנים.
מטרות:
בחינת ההשלכות של מתן גמלה בעין או בכסף על מקבל הגמלה, בנוגע למצבם הבריאותי, תפקודי ותוחלת החיים של מקבלי הגמלה. זאת על מנת לעזור בשיפור השירות והתמיכה באנשים זקנים המתגוררים בקהילה.
שיטה
מחקר זה מבוסס על נתונים של משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי בין השנים 2018- 2022. השוואה בין הזקנים המקבלים גמלת חוק סיעוד מלאה בכסף, גמלת חוק סיעוד חלקית בכסף וגמלת חוק סיעוד בעין לאורך זמן. סוג הגמלה הינו המשתנה הבלתי-תלוי, ואנו נפקח על משתנים תפקודיים ודמוגרפיים בניתוח.
ממצאים
הממצאים ידונו תוך מתן דגש על השלכותיהם לפרקטיקה ולתאוריה. תשומת לב מיוחדת תינתן להשלכות של סוגי הגמלה השונים על תפקודם של אנשים מבוגרים.
מסקנות
הרפורמה שנערכה בתחום הסיעוד לא התקיימה בחלל ריק ולא ניתן להתייחס אליה בלא להעריכה באופן אחראי. קיימת חשיבות ממדרגה ראשונה להעריך שינויים משמעותיים שנערכים על ידי המדינה ולבחון את השלכותיהם על האזרחים. הרפורמה המשמעותית בביטוחים הסיעודיים דורשת התייחסות מחקרית רצינית על מנת לבחון את השלכותיה על מקבלי הגמלה ובני משפחותיהם.