
בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" הגיעו למלונות ברחבי הארץ מפונים אזרחים ותיקים מיישובים שונים, במצבי חיים שונים, במצבים נפשיים ורגשיים שונים כאשר החוסן האישי, המשפחתי, הקהילתי והחברתי נפגעו.
פרק הזמן שחלף מאז הגיעו האזרחים הוותיקים למלונות ברחבי הארץ, יצר מצב בו היעדר תעסוקה ושעות פנאי רבות עלול היה להוביל להידרדרות מהירה בתפקודם האישי, הנפשי והרגשי, לצד ירידה במצב הפיזי.
מינהל אזרחים ותיקם במשרד הרווחה, שרגיל לעבוד מול המחוזות והמחלקות לשירותים חברתיים, מצא עצמו מקבל פניות ישירות לגבי אזרחים ותיקים הנמצאים במצב רגשי פגיע, לעיתים חסרי כל, במקום שאינו מוכר לו. קהילות שלמות שנפגעו, התקשו לטפל בחברי הקהילה הוותיקים, שחלקם התעקשו על הפגנת חוסן רגשי על מנת שלא להכביד. מתנדבים וארגונים רבים נכנסו לסייע במלונות ונדרש היה לווסת את פעילותם ולסנן תכנים מתאימים. מצב זה דרש התערבות מידית מצד המינהל.
על רקע התפיסה כי אחד הפתרונות להתמודדות עם ניתוק חברתי, בדידות והצטמצמות הרישות החברתי בגיל הזקנה, בחברות המערביות, הוא לספק מסגרות חברתיות מאורגנות, אשר יאפשרו מפגשים חברתיים-תרבותיים של האזרחים הוותיקים ואפשרויות לקיום רשתות חברתיות, פיתח המינהל מודל עבודה עם אזרחים ותיקים במלונות המפונים.
עקרונות המודל מבוססים על זיהוי ואיתור אזרחים ותיקים בסיכון, חיבורם לרשתות חברתיות, מענה תעסוקתי הפגתי, תיווך של המצב, מיצוי זכויות, וחיבור לקהילה השולחת והקולטת.
את עקרונות המודל מיישמת רכזת מלונית שתפקידה הוא להכיר את כל האזרחים הוותיקים במלון, גם אם הם אינם צורכים פעילות, למפות את צרכיהם, ליצור עבורם מענה הפגתי ולחברם למענים השונים במעטפת המלון ברמת הרשות השולחת או הקולטת. הרכזת אחראית ללו"ז המוקד המלוני ולתכלול הפעילות בו בתחום האזרחים הוותיקים.
בשל המורכבות למתן מענה בפריסה ארצית, הצורך במענה ע"י מומחים בתחום הזיקנה, כל זאת בזמינות וגמישות גבוהים, יצר המינהל מספר התקשרויות למתן השירות. ההתקשרויות המגוונות, מחדדות את התובנה כי לכל מלון אופי משל עצמו.
הרצאה זו תציג את הדילמות והמענה אותו הצליח משרד הרווחה לספק בפריסה ארצית של כ- 130 מוקדי פעילות במלונות, את התובנות שנאספו, ואת התהליך בהתאמת הצרכים המשתנים לאוכלוסייה.