
רקע: התארכות תוחלת החיים בשילוב העקרון המוביל של `הזדקנות בקהילה` (Aging in place) מביאים לעלייה במספר הזקנים המוגבלים בתפקוד אשר זקוקים לשרותי סיעוד בביתם. הרפורמה בסיעוד הביאה לשינויים משמעותיים במאפייני גמלת הסיעוד. כיום לא קיים מידע עדכני אודות מאפייני הזכאים.
מטרת המחקר: לאפיין את מקבלי גמלת סיעוד בהיבטים של מאפיינים דמוגרפיים ופרופיל רפואי ותפקודי.
שיטה: 750 ראיונות טלפונים עם מדגם של זכאי גמלת סיעוד שנערכו בחודשים 3-7/2023: 250 ברמות 1-2, 250 ברמות 3-4, 250 ברמות 5-6.
ממצאים: רוב הזכאים הן נשים, כמחצית מעל גיל 80 ומצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות. בפעולות ADL ישנה עלייה במוגבלות ברחצה ובהלבשה ככל שהרמה עולה. בשאר הפעולות ישנה יציבות ברמות 1-4 ועלייה משמעותית במוגבלות ברמות 5-6. בפעולות IADL קיימת עלייה הדרגתית בקושי בביצוע ככל שעולה רמת הגמלה. יש קושי רב יותר ב-IADL ברמות 1-4 בהשוואה לפעולות ADL. קיים דמיון ברמת התפקוד ברמות: 1-2, 3-4, 5-6.
ניידות מחוץ לבית: כמחצית מזכאי גמלה 1-2 זקוקים לעזרת אדם וכרבע בתוך הבית. ברמות 3-4, כשני שליש וכחמישית, בהתאמה. ברמות 5-6, 85% מחוץ לבית וכ-60% מחוץ לבית.
ברמות 1-4: כשני שלישים יוצאים מהבית לפחות פעמיים בשבוע, ברמות 5-6: כשליש כמעט/לא יוצאים. כרבע מהזכאים שלא יוצאים מהבית נימקו זאת בגלל חשש מנפילה. כמחצית מהזכאים הניידים נפלו בשנה האחרונה. בעיות הבריאות השכיחות הן אורתופדיות וחוסר יציבות. לרבע מהזכאים יש בעיות קוגניטיביות.
מסקנות והמלצות: קיים דמיון ברמות התפקוד של רמות: 1-2, 3-4, 5-6. מעל מחצית מהזכאים זקוקים לעזרה בניידות מחוץ לבית ומעל רבע בתוך הבית. ברמות 1-4 תדירות היציאה מהבית היא גבוהה יחסית, וברמות 5-6 נמוכה. בעיות הבריאות השכיחות: בעיות אורתופדיות, חוסר יציבות. יותר משליש בכל הרמות נפלו בשנה האחרונה, כמחציתם התאשפזו. מוצע לבחון את הסוגייה של חלוקה ל-6 רמות והאם יש צורך לחדד את האבחנה בין הרמות השונות, לבחון את הקריטריונים לכניסה לקבלת הגמלה, ולבחון דרכים לעידוד יציאה מהבית ולהפחתת נפילות.