הכנס הדו שנתי ה- 25 של האיגוד הישראלי לגרונטולוגיה

תוכנית תיאום טיפול לזקן בקהילה: רצף טיפולי לאיתור טיפול ומניעת מצבי סיכון בחרום.

גב' מיכל שטיינמן ליברמן 1 נורית שיינמן 2 צפי הלל-גיאמנט 3 תמי דיסקין 1 מירי מאיר שטטמן 1 ד"ר אירית לקסר 3 ד"ר ענבר צוקר 4 יפה בן ואליד 5 אירית פישר רייף 2
1מינהל אזרחים ותיקים, משרד הרווחה
2אשל, ג'וינט
3אגף גריאטריה, משרד הבריאות
4אגף הגריאטריה, משרד הבריאות
5קרן הסיעוד, ביטוח לאומי

רקע: תוכנית תאום טיפול, הינה תוכנית חדשנית ופורצת דרך בטיפול בזקן.ה בקהילה, המאפשרת באמצעות מודל עבודה משולב וייחודי תהליך עבודה הוליסטי ומתכלל בראיה רפואית-סיעודית-תפקודית-סוציאלית.

מטרת התוכנית לתאום טיפול הינה, לאזן ולשפר את מצבם הרפואי והסוציאלי של זקנות.ים החיים בקהילה ולסייע בידם להמשיך ולהזדקן בביתם ובקהילתם, תוך מיצוי זכויות רפואיות וסוציאליות וחיבור לרשתות תמיכה ומענים קהילתיים. בתוכנית זו מוקמות יחידות תאום טיפול של צוות רב מקצועי הכוללות עובד/ת סוציאלי/ת ואח/ות המגיעים ממערכות הרווחה (המחלקה לשירותים חברתיים) והבריאות ( קופ"ח) אשר פועלים יחד בטיפול בזקן.ה החל מביקור בית ואינטק משותף, דרך בניית תוכנית התערבות ויישומה. התוכנית מלווה בוועדה מקצועית בינמשרדית ושותפים לה משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, קרנות הסיעוד של הביטוח הלאומי וג`וינט אשל. לתוכנית שותפות 3 קופ"ח: שירותי בריאות כללית, קופ"ח מאוחדת ומכבי שירותי בריאות כיום פועלים במסגרת התוכנית 51 צוותים ב 31 רשויות. עד היום קיבלו מענה בתוכנית מעל 9,200 זקנים, וכ- 12,800 בני משפחה.

בעקבות אירועי 7/10 והמלחמה פותח נוהל חרום בתוכנית הכולל הדרכות לצוותים וביצוע אומדני חרדה/דכאון/אובדנות למשתתפי התוכנית לצורך איתור טיפול ומניעה של מצבי סיכון. מטרה: למקד את תשומת הלב לאיתור 3 מוקדי סיכון : עליה בחרדה ובעקה הנפשית. עלייה בדיכאון ובמחשבות האובדניות. ועלייה במצבי סיכון להזנחה והתעללות, ולהתאים הדרכה וטיפול בהתאם.

שיטה: נבנה תדריך עבודה לחרום והדרכה לצוותים אשר מתמקד באומדנים רלוונטים לחרדה, דיכאון וסיכון להזנחה והתעללות. הצוותים ביצעו אומדנים בהתאם לקריטריונים שנקבעו ובמידה והתגלה גורם סיכון ניתנו כלים להדרכת המטופל ומשפחתו להתמודדות עם מוקדי הסיכון הן בהיבט הבריאותי והן בהיבט הסוציאלי. תוצאות: החל מ 11/2023 בוצע האומדן ל 1,708 זקנים. מתוכם נמצא כי ל 30% יש חשש לדיכאון ( 514 זקנים), ל 6% נמצא חשש לחרדה ( 104 זקנים), אצל זקן 1 מתוך 1,708 עלה חשש לאובדנות. בערים נתיבות ואשקלון, שחוו את המלחמה בעוצמה רבה, בוצע אומדן ל 173 זקנים. מתוכם אצל 41% נמצא חשש לדיכאון (71 זקנים), אצל 9% נמצא חשש לחרדה, 1 עם חשש לאובדנות. המטופלים ומשפחתם קיבלו כלים והפניות לטיפול בהתאם למצבם. מסקנות: קיימת חשיבות רבה לאיתור התדרדרות וסיכון נפשי וגופני אצל זקנים- הן בשגרה והן בתקופת מלחמה וחרום.

תוכנית תאום טיפול וייחודה במודל המשולב מצליחה לאתר ולטפל במצבים אלו אצל הזקנים הנמצאים בסיכון ומסייעת בשגרה ובחרום בפיתוח חוסן והסתגלות לשינוי.