חשיבה מערכתית היא תחום העוסק בראיית השלם. זוהי חשיבה מדרג גבוה שמאפשרת לפרט לבצע בהצלחה משימות מערכתיות המחייבות לשלב את מרכיבי המערכת השונים למערכת שלמה. יכולת זו משלבת ידע, מיומנויות מקצועיות ומרכיבים התנהגותיים. אחד ההיבטים העיקריים של יכולת זו היא היכולת לראות ולהבין פונקציונלית את התמונה הכוללת מבלי צורך להבין מראש את כל הפרטים על בורים.
לגישה המערכתית חשיבות רבה בסביבת פרויקטים מורכבת. מהנדסים בעלי יכולת גבוהה של חשיבה מערכתית-הנדסית המעורבים בפיתוח פרויקטים מסוגלים: לנתח את צרכי ודרישות הלקוחות, לפתח את תפיסת התפעול, להמשיג את הפתרון, לחולל פתרון לוגי (ניתוח פונקציונאלי וארכיטקטוני), להשתמש בסימולציות וניתוחי אופטימיזציה וליישם שיקולי תכנון מערכת ולבצע מחקרי שוק שבהם יש לחולל מספר פתרונות אלטרנטיביים.
בהקשר זה עולה השאלה באם יכולת ראייה מערכתית הינה סוג של כישרון או יכולת מולדת או שמא מדובר ביכולת שניתן לרוכשה ולשפרה על ידי צבירת ניסיון, ביצוע תפקידים רוחביים מגוונים, לימוד קורסים מתאימים ולימוד תוך כדי תפקיד בעבודה משותפת עם מנהלים או מהנדסים בעלי יכולת ראייה מערכתית?
כדי לענות על שאלה מסקרנת זו בוצעה סדרה של מחקרים שהאחרון שבהם יוצג בפירוט בהרצאה. המחקר בדק את תרומת ביצוע פרויקט רב תחומי לנטייה לחשיבה מערכתית-הנדסית וסקר את התהליכים בהם נרכשת יכולת זו במהלך ביצוע הפרויקט. הנבדקים היו סטודנטים להנדסת תעשיה וניהול שביצעו פרויקטי גמר בתעשייה תוך כדי שילובם בפרויקטים אמיתיים בארגוני הי-טק שונים.
יכולת החשיבה המערכתית נבדקה באמצעות שאלון הנקרא "שאלון נטיות לתפקידים הנדסיים הדורשים יכולת חשיבה מערכתית" ((Frank, 2007. גם שאלון זה יוצג בהרצאה. מטרת הכלי הינה להעריך את הנטיות של הנבדקים לתפקידים הדורשים יכולת חשיבה מערכתית. במחקר הנוכחי שימש הכלי לצורך בדיקת תרומת ביצוע פרויקט רב תחומי ליכולת החשיבה המערכתית-הנדסית ולמיפוי התהליכים בהם נרכשת יכולת זו במהלך ביצוע הפרויקט. הנחת היסוד העומדת בעת השימוש בכלי להערכת הנטיות לתפקידים הדורשים יכולת חשיבה מערכתית היא שיכולת החשיבה המערכתית מבחינה בין אנשים. כלומר יכולת זו מאפיינת את הפרט וניתנת להערכה ולניבוי.
במסגרת המחקר הנוכחי הועבר שאלון הנטיות בשתי נקודות זמן: בתחילת תהליך העבודה על הפרויקט ובתום התהליך לאחר הגשת הפרויקט. מהימנות השאלון נבדקה בעזרת חישוב מקדם אלפא של קרונבך (התוצאה שהתקבלה היתה 0.706). כמו כן נמצא שהשאלון תקף בהיבטים של תוקף תוכן ותוקף מבנה. בניתוח סטטיסטי של תוצאות השאלון נמצא הבדל מובהק בין הציון בשאלון הנטיות בתחילת תהליך העבודה על הפרויקט ובין הציון בשאלון בתום התהליך לאחר הגשת הפרויקט (p< 0.001). מתוך ממצאים אלה ניתן להסיק שהפרויקט תרם להבניית חשיבה מערכתית בקרב הסטודנטים ושככל הנראה ניתן לשפר את יכולת החשיבה המערכתית תוך כדי ביצוע ומעורבות בפרויקטים רב תחומיים.
ולסיכום,
במחקר זה נמצא כי ניתן לשפר את יכולת הראייה המערכתית על ידי ביצוע בפועל והתנסות בפרויקטים רב תחומיים. מסקנות המחקר מאששות את ההשערה שיכולת ראייה מערכתית הינה שילוב של יכולת מולדת ויכולת נרכשת. מהממצאים ניתן לגזור גם המלצה פרקטית – ארגון המעוניין להכשיר מהנדסים בכלל ומהנדסי תעשיה וניהול בפרט לתפקידים הדורשים יכולת ראייה מערכתית צריך לזהות מראש את האנשים המתאימים ולבנות עבורם תוכנית קידום אשר תכלול תפקידי רוחב, התנסות מגוונת, מעורבות בפרויקטים רב תחומיים ולימוד תוך כדי תפקיד על ידי עבודה משותפת עם עובדים בעלי יכולת ראייה מערכתית מוכחת.
