האבקה והפריה בזית

ההאבקה בזיתים נעשית לרוב באמצעות הרוח וניכרת עדיפות גדולה להאבקה זרה המוסברת על רקע של אי התאם עצמי. לפיכך, נהוג לנטוע כרם רב זני על מנת להבטיח הפריה ברמה מספקת. היתרון הגדול של הפריה זרה בזית עודד עריכת ניסויים רבים לשם איתור מפרה מצטיין לזנים השונים. נמצא, כי לכל זן קיים מפרה מצטיין שונה שאחראי לשיעור חנטה גבוה בהשוואה למפרים אחרים.

ניסויים לבחינת יעילות ההפריה בהכלאות מכוונות של צמדי זנים נערכו באמצעות כיוס ענפים נושאי תפרחות, הכנסת ענף נושא פרחים של הזן המפרה ואומדן שעור החנטה. בדומה, גם יכולת ההפריה העצמית שנבחנה על ידי כיוס, ללא הכנסת מפרה, ואומדן שיעור החנטה.

המחקרים שנערכו בעבר בנוגע ליכולת הפריה עצמית של זני זית שונים, והתאמת מפרה מצטיין לכל זן, נערכו ללא אימות זהות המפרה בעזרת סמני דנ"א. במחקרים שבהם נערך אימות זהות המפרה בעזרת סמני דנ"א נמצאו טעויות רבות. לפיכך יש להתייחס במשנה זהירות לממצאים הקודמים לגבי יכולת הפריה עצמית וזהות המפרה המצטיין.

בנוסף, הניסויים שנערכו לקביעת מפרה מצטיין לכל זן בוצעו בתנאים מלאכותיים של כיוס הפרחים בשקיות טרם פתיחת הפרחים אולם מנסיון אישי, שבמקרים רבים שבהם הפרחים הסגורים מכוייסים, ישנה אבקה זרה שכבר נמצאת על הענפים (שהגיעה מעץ בסביבה שפרחיו נפתחו) ולפיכך, ישנה האבקה לא מכוונת בניסויים אלו.

בשני מחקרים שנערכו לאחרונה, מצאנו שהמפרה המצטיין של הזן `ברנע` הינו הזן `פיקואל` והמפרה המצטיין של הזן `סורי` הינו הזן `ארבקינה`. בנוסף, ערכנו מחקר שבחן את אופציית השילובים של זנים היכולים להפרות זה את זה בכרם סופר אינטנסיבי לבוצרת.