בוסתני מורשת בארץ ישראל - קווים לדמותם, מיקומם והרכבם

הנוף החקלאי של הארץ, המשופע בשרידים של בוסתני בעל מסורתיים, היה מרכיב משמעותי בנוף התרבות של ארץ ישראל בעבר. את שורשיהם של הבוסתנים ושל ההווי החקלאי הקדום בארץ ניתן למצוא הן במקורות ההיסטוריים, בפרט במקורות יהודיים ארצישראלים, והן בממצא הארכיאולוגי. יסודות רבים מתרבות חקלאית עשירה זו המשיכו להתקיים בחקלאות הערבית המסורתית, ששימרה אותם לאורך הדורות. בבוסתנים גודלו עשרות זני מורשת של עצי פרי שטופחו והותאמו במשך דורות לתנאים הפיזיים הייחודיים של הארץ. מרבית עצי הפרי גודלו בעל וסיפקו תוצרת חקלאית שהיוותה אבן בנין מרכזית בביטחון התזונתי של תושבי הארץ.

לימוד מאפייניו של הבוסתן הארצישראלי המסורתי בחבלי הארץ השונים מהווה תרומה משמעותית לחקר ההיסטוריה התרבותית של עצי הפרי והמגוון הביולוגי שלהם שעד היום טרם תועד. מאות רבות של עצי פרי בנוף החקלאי הקדום, אשר תועדו במפורט במסגרת המחקר שיוצג בהרצאה זו, מהווים בסיס לשחזור חלקות בוסתנים היסטוריות שהיו מותאמות לתנאי הסביבה בחלקים שונים בארץ. כל אלה מהווים מסד להיבטים יישומיים בתחום, כגון יישום בר-קיימא של ידע חקלאי קדום, היבטים של שימור מורשת חקלאית, חינוך סביבתי, ועוד. המחקר שיוצג בהרצאה זו הוא חלק ממפעל נרחב העוסק במיפוי ותיעוד עצי פרי וגפן מהיבטים רבים – צורתם הפיזית, מיקומם בנוף, הרכב ומגוון העצים שבהם, והקשר בינם לאתרי יישוב. מיקומם בנוף מאפשר גם לעמוד על תיארוך הקמתם ועל השינויים שחלו בהם לאורך הדורות. בהרצאה הנוכחית נתמקד בבחינת קבוצות הנתונים (האיכותיים וכמותיים) המאפיינים את בוסתני המורשת, ונציג ניתוח ראשוני של התפלגות עצי הפרי בבוסתני הארץ.