
שינויי האקלים חושפים יותר ויותר גפנים לעקה סימולטנית של מליחות ועקת מים באזורים צחיחים למחצה ים תיכוניים. נמצא שהרכבה משפרת את עמידות העקה במחקרים על עקות בדידות ובשטח, אך המנגנונים של האופן שבו כנות שונות מתווכים את תגובות הנצר לעקות משולבות נותרו לא ברורים. במחקר שדה בן שלוש שנים בדקנו את תגובת זני סירה cv. למליחות ורמות שונות של השקיה, באופן פרטני ומשולב. המחקר כלל שתי כנות מסחריות (1103 Paulsen "PL1103" ו -Sélection Oppenheim 4 "SO4" שהורכבו עם cv.Syrah . בזמן המחקר נוספו נתונים רב-שכבתיים, כולל ניתוחים מטבוליים, פיזיולוגיים, יוניים ואגרונומיים. אנו מראים שתחת עקה משולבת, סירה שהורכבה על SO4 שומרת באופן עקבי על ניקוז כלוריד מעולה, יבולים גדולים יותר והומאוסטזיס מטבולי משופר, כפי שמודגש על ידי רשת מטבולית יציבה יחסית. עם זאת, השינויים הונעו בעיקר על ידי פנולוגיה וזמינות מים בשתי ההרכבות.
אתגר מרכזי בפיתוח אסטרטגיות למניעת השפעות מזיקות של עקה אביוטית, טמון בזיהוי מוקדם של הנקודה הקריטית שבה הצמח נכנס למצב תגובת עקה, ובכך באפשרות לצפות אותה מראש. גפנים של סירה מורכב על SO4 גודלו בליזימטרים תחת שילוב עדין של רמות מליחות (ביקורת, 1, 1.5, 2, 2.5 ו-3 dS m−1) במהלך עונת הגידול. עקת המליחות השפיעה באופן משמעותי על הפעילות הפיזיולוגית, כאשר המוליכות הפיוניות (gs) ירדה במהירות מעל 1.5 dS m−1, ולאחר מכן ירדה הטמעת CO2 וקצבי הולכת אלקטרונים (ETR). הצטברות מוגברת של Na+ ו-Cl− בעלה הפחיתה בהדרגה את הקליטה והטרנסלוקציה של יונים חיוניים. ספים קריטיים נצפו עבור ריכוזי Cl− ו-Na⁺ בעלה, אשר עברו את 123 ו-64 מיקרומול gDW−1 בהתאמה, מה שגרם לירידה משמעותית ב-gs ובפוטנציאל המים של הגבעול. אירועים אלה לוו בהצטברות מוגברת של יונים ואוסמוליטים אחרים. מחקר זה מספק תובנות חשובות לגבי יחסי הגומלין המורכבים בין פיזיולוגיה, מטבוליזם ואיזון יוני בגפן כתגובה לעקה מליחות.