
מבוא - בשנים האחרונות ניכרת ירידה משמעותית בפעילות דבורי הדבש (HB), הן בכוורת והן על העצים במטע. כתוצאה מכך, נפגעת ההאבקה של הגידולים החקלאיים השונים, ובעיקר של עצי הפרי הנשירים, כמו תפוח ואגס, והסובטרופים, כגון אבוקדו, מנגו וליצ`י. הקטנת שיעורי ההאבקה מתבטאת בהפחתת מספר הפרחים שזוכים לביקור דבורים ולקליטת אבקה, ואף בהקטנת מספר גרגרי האבקה שנוחתים על הצלקת. גורמים אלה מביאים לפגיעה בסיכויי ההפריה, ומכאן להפחתת מספר הפירות לעץ ולעיתים אף להקטנת הפרי.
מטרה - בחינת וקטור נוסף לשיפור ההאבקה - דבורת הבומבוס המקומית (BB=Bombus terrestris), ששימשה עד היום רק להאבקת ירקות בחממות סגורות.
שיטות - הניסויים נערכו במטעי נשירים וסובטרופים שונים ברחבי הארץ, כאשר בכל מין ישנה חלקת ביקורת, בה הוצבו רק כוורות HB, וחלקת טיפול, בה הוצבו HB+BB × ארבעה מטעים (חזרות). בכל חלקה סומנו 20-10 עצים למעקב אחר פעילות הדבורים על העץ, שיעורי ההאבקה ומספר גרגרי האבקה לצלקת, אחוזי חנטה, גובה היבול, גודל הפרי ומספר הזרעים לפרי (רק בתפוח ואגס).
תוצאות - התקבל שיפור ניכר ביבולים ובגודל הפרי בכל המינים שנבדקו. עם זאת, ההסבר לתוצאה החיובית היה שונה בין המינים. בתפוח ובאגס, המכילים כעשר ביציות לפרח, התקבלה עליה במספר הזרעים לפרי. כתוצאה מכך, הופחתה נשירת החנטים שהביאה לעליה במספר הפירות לעץ ולשיפור גודל הפרי. באבוקדו, בליצ`י ובמנגו, המכילים ביצית אחת בלבד, התקבל שיפור ניכר במספר הפירות לעץ. השיפור התקבל בעיקר בזכות העלייה בשיעורי ההאבקה הזרה שנבעה, בדומה לתפוח ולאגס, מהגברת ניידותן של הדבורים בין השורות של הזנים השונים ומהגדלת מספר גרגרי האבקה לצלקת. בהרצאה נציג את אופן הפעולה המיוחד של BB בכל אחד מהמינים.