הקשר בין מאפייני הקיקיון המצוי לעוצמת הנגיעות של עש התפוח המדומה בצפון ישראל

עש התפוח המדומה (עת״מ) הוא מזיק הסגר נובר פרי, שפוגע בגידולים רבים, כולל הדרים, אבוקדו, ורימונים. עת״מ פלש לישראל בשנות ה-80, ובשנים האחרונות התפשט לרוב חלקי הארץ. בין הפונדקאים השונים של העש, הוא מתבסס גם בכתמי קיקיון מצוי, פונדקאי הבר העיקרי שלו בישראל. קיקיון מצוי הוא מין פולש, שיח רב-שנתי, בעל קצב צימוח מהיר ונושא פרי כמעט כל השנה. קיקיון משגשג באזורים מופרים, בעיקר בגדות נחלים הסמוכים לשטחים חקלאיים. לפיכך, צפוי שקיומם של כתמי קיקיון בנוף החקלאי עוזרים לקיים את אוכלוסיות העש ומגבירים את הסיכון לנגיעות במטעים. בשביל לשפר את בקרת המזיק, ישנו צורך להבין את האקולוגיה ויחסי הגומלין של אוכלוסיות עת״מ עם כתמי קיקיון במרחב. אנו משערים שעוצמת הנגיעות לעץ גבוהה יותר בכתמי קיקיון גדולים, מאחר וכתמים אלו מתבלטים בנוף ועשויים למשוך קצב גבוה של הגירה נכנסת. מסיבה דומה, גם ברמת הפרט אנו משערים שצמחים גדולים, איתנים ובעלי זמינות מים גבוהה, מושכים יותר הטלות של נקבות העש. בשביל לבחון היפותזות אלו ולאתר מאפיינים נוספים ברמת הצמח הבודד והכתם שמנבאים את השונות בשפע אוכלוסיות עת״מ, ביצענו סקר שדה בו הוערכה עוצמת הנגיעות של עת״מ בכתמי קיקיון באתרים שונים בצפון הארץ. בין הממצאים, גילינו מתאם חיובי בין קרבה למים עיליים ושפע גבוה יותר של העש בצמחי הקיקיון. כמו כן, נמצא קשר חלש בין גודל הצמח הבודד והכתם לשפע העש.

ממצאים אלו מצביעים על תרומתם של מאפייני הכתם והצמח לגדלי אוכלוסיות עת״מ בכתמי קיקיון. בניית מודל שינבא את שפע האוכלוסייה בכתם ואת פוטנציאל הנזק שלה לחקלאות, תאפשר תיעדוף ומיקוד של מאמצי טיפול בקיקיון במרחב, ובכך לייעל את בקרת המזיק.