הדברה ביולוגית של מזיקי חקלאות באקלים משתנה – אתגר או הזדמנות?

ההדברה הביולוגית-משולבת המסחרית בישראל התרחבה ב-30 השנים האחרונות והיקפה נכון ל-2025 הוא מעל 10000 דונם כשהגידולים המרכזיים המיישמים שיטה זו הם פלפל, תות שדה, אבטיח, ועגבנייה. הגורם המניע העיקרי להגדלת היקפי ההדברה הביולוגית הוא כישלון בהדברת מזיקי מפתח בגידול מסוים, לרוב בשל התפתחות עמידות לחומרי הדברה כימיים. במהלך 30 שנים אלו נצפו שינויים במאפייני האקלים בישראל כשהעיקרי שבהם הוא עליה בטמפרטורה הממוצעת. הדינמיקה של אוכלוסיות המזיקים וטורפיהן מושפעת לא רק מהאקלים אלא מגורמים ביוטיים וא-ביוטיים רבים ולכן קשה לחזות את ההשלכות של שינויי האקלים. בהנחה שמגמת ההתחממות תימשך, ניתן לשער שתפקודם של פרוקי הרגליים המשמשים כאויבים טבעיים בהדברה ביולוגית מסחרית, ישתנה אף הוא, בהיותם אקטו-תרמיים ולכן מושפעים מאוד מתנאי האקלים. באופן דומה גם תפקודם של המזיקים שבמרבית המקרים גם הם אקטו-תרמיים עשוי להשתנות. ניתן לומר שעבור מזיקים מסוימים כגון האקרית האדומה, ההתחממות עלולה להחמיר את מידת הנזק שיגרמו ובו זמנית להפחית את יעילות טורפיהן בעונה החמה, עם זאת, בתקופת החורף ייתכן והתנאים יהיו עדיפים לטורפי האקריות לעומת המצב כיום. באופן דומה, אפשר להניח שטפיל כנימות העלה אפידיוס (Aphidius colemani) "יסבול" מעליה בעומס החום בעונות המעבר שכן טפיל זה אינו מתפקד בטמפרטורות העולות על 30 מ"צ. מנגד, עבור הפשפש הטורף אוריוס (Orius laevigatus), התחממות עשויה להגדיל את חלון הזמן השנתי שבו ניתן ליישמו ולקבל הדברה אפקטיבית של תריפסים וכן לפתוח אפשרות ליישמו גם בגידולי שדה פתוח בחורף ובתחילת האביב. בכדי להמשיך ולהרחיב את השימוש בהדברה ביולוגית בעידן של שינויי אקלים, נדרש מחקר משולב של התעשייה וגופי המחקר האקדמיים בישראל להבנת השפעת שינויי האקלים על התפשטות המזיקים בחקלאות ולסייע בפיתוח פתרונות יעילים.