טיפול באוקסין בשחרור איטי משפר את יכולת ההשרשה במקרים של צמחים קשי-השרשה וריבוי

ריבוי וגיטטיבי הינו קריטי לשימור תכונות גנטיות רצויות בצמחים, ומהווה שיטה מרכזית בהתמודדות עם שינויי האקלים ובאבטחת המזון. למרות ששיטת ריבוי זו נפוצה בחקלאות וביערנות, מנגנוני יצירת השורשים האדוונטיביים אינם מובנים במלואם, בעיקר במינים קשי-השרשה. ההורמון אוקסין משפיע באופן מהותי על התפתחות שורשים אלו, ומרבית הטיפולים הנפוצים כיום לעידוד יכולת השרשה מבוססים על מתן חיצוני של אוקסין מלאכותי. אך גם עם טיפול, ישנם מינים רבים של צמחים שעדיין לא מצליחים להראות יכולות השרשה.

במחקר זה נבחנת הדינמיקה של הטיפול באוקסין, ומתגלה פער בין סיגנל מהיר שמושג באמצעות הטיפולים הקונבנציונליים לבין סיגנל ממושך הדרוש להצלחת תהליך ההשרשה. לפיכך, ייצרנו קבוצה של תרכובות אוקסין חדשות, המצומדות לשייר של חומצה אמינית. תרכובות אלו מאפשרות שחרור הדרגתי של המולקולה הפעילה ובכך משפרות את תהליך ההשרשה במינים קשי-השרשה.

באמצעות צמח המודל – אראבידופסיס, פיתחנו גישה חדשנית לחקר תהליך ההשרשה. שימוש בכלים גנטיים נותן לנו אפשרות להעמיק את הבנתנו בנוגע לדינמיקת הטיפול באוקסין ובצרכים המדוייקים הדרושים להצלחת תהליך ההשרשה. באמצעות הכלים והתובנות שהושגו, הצלחנו להגיע לתוצאות השרשה משופרות בצמח המודל וגם בעצים קשי השרשה.

המחקר מדגיש את חשיבות משך הטיפול בעידוד יצירת שורשים אדוונטיביים, ומציע גישה ופתרונות חדשניים כדי לשפר את שיטות הריבוי הווגטטיבי ולתרום להבטחת התוצרת החקלאית.