דישון מרעה בחנקן: תועלות מיידיות והשפעות ארוכות טווח

רעייה היא שימוש הקרקע החקלאי הנפוץ ביותר בעולם ונעשה לרוב בשטחים פתוחים וטבעיים. בשנים האחרונות מתבצע בשטחי מרעה בישראל דישון בחנקן לצורך הגדלת כמות המרעית. דישון זה עשוי להשפיע על איכות המרעית, על הקרקע ועל הרכב חברת הצומח. במחקר בחנו את ההשפעות ארוכות וקצרות הטווח של הדישון על מאפייני הקרקע, על הרכב הצומח ועל יצרנות ואיכות המרעית. המחקר התבצע בשנים 2020-2022 במרעה כפר סאלד שבמורדות הגולן. במסגרת המחקר נבחרו שלוש חלקות עם היסטוריית דישון שונה. בכל חלקה השווינו בין שטחים עם וללא רעיה ועם וללא דישון. בכל אחת מהחזרות נאספו דגימות קרקע בשלושה מועדים מידי שנה, לבחינת מדדי חנקן, פחמן וזרחן. כמו כן נבדקו מידי שנה באביב הרכב חברת הצומח, יצרנות המרעה ואיכות המרעית. מצאנו תוספת משמעותית ליצרנות כתוצאה מהדישון. בבחינת הרכב-הצומח נמצא כי עושר המינים העשבוניים ירד מעט בהשפעת הדישון. כמו כן נמצאה בעקבות הדישון ירידה מובהקת בתדירות הופעת הקטניות והדגניים הנמוכים ולעומת זאת עלייה בתדירות הופעת דגניים חד-שנתיים גבוהים. טיפול הדישון בחורף הכפיל את ערכי החנקן האנאורגני בקרקע ביחס לחלקות שלא דושנו. בחלקה שדושנה לאורך שנים נמדדו ערכי חנקן אנאורגני מעט גבוהים יותר גם בקיץ, אך בכלל החלקות ירדו ערכי המדד והיו זהים לביקורת מידי שנה בתחילת החורף. כמו כן, לא נמצאו הבדלים בתכולות הפחמן והחנקן הכללי בקרקע בין החלקות המדושנות לביקורות. ערכי הזרחן בקרקע הושפעו מצפיפות הרעייה, אך היו נמוכים יותר בחלקות שעברו דישון בהשוואה לחלקות ביקורת מקבילות. תוצאות המחקר הציגו השפעות ארוכות-טווח של הדישון: לצד עלייה משמעותית ביצרנות המרעה נראה שינוי בהרכב חברת הצומח והשפעה על תכולות הנוטריינטים בקרקע. תוצאות אלו מחייבות שימוש מבוקר בממשק זה.