כנס מדעי החקלאות 2025

היסטוריה של צורה – כיצד ניתן לזהות מינים והיסטוריה של ביות באמצעות צורת גלעינים בזיתים

מר אלעד בן דור 1,2 ד"ר יואב בן דור 3 פרופ' עוז ברזני 4 פרופ' ארנון דג 5 פרופ' אהוד גלילי 6 מר נועם שמרלר 6 פרופ' דבורה צוויקל 6
1המכון למדעי הצמח, מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני
2הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב
3המכון הגיאולוגי לישראל
4מדעי הצמח, מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני
5מדעי הצמח, מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני
6ביה"ס לאכיאולוגיה וציווליזציות ימיות, אוניברסיטת חיפה

עצי הזית מהווים חלק מהותי ואינטגרלי בנוף הטבעי של הסביבה הים תיכונית וכן עצבו באופן משמעותי את החקלאות ואת החברה האנושית במרחב. העדויות המוקדמות ביותר לייצור שמן ושימור פירות כזיתי שולחן נמצאו בארץ ישראל באתרים לחופי הכרמל ומתוארכים עד ל8,000 שנים לפני ימינו.

בניגוד למחקר של עצים חיים, מחקר של ממצאים ארכיאולוגיים מצריך חשיבה יצירתית ומציאת פתרונות המתגברים על מגבלות הקשורות באיכות, בכמות הממצאים ובמידת שימורם. צורת הגלעין בעצי פרי היא תכונה אחידה בין זנים ובעיקר בהקשר של עצי זית. השימוש בתכונה זו, מאפשר לבחון ממצאים בצורה לא הרסנית ולבצע השוואות לזנים המוכרים לנו היום כדי להעיד על שימוש בזן מסוים במועדים שונים בזמן ובמרחב. לפיכך, במסגרת מחקר זה עשינו שימוש באפיון כמותי של צורתם של גלעיני זיתים (מורפומטריה) בהשוואה לממצאים עתיקים וטריים.

בעבודה זו נציג כלי ידידותי ויעיל לצורך אפיון מורפומטרי של גלעינים, המונגש לציבור המדעי לצורך מחקר היסטורי, חקלאי וארכיאולוגי. לצד זאת נמחיש גם כיצד שימוש בגישה ובכלי זה, אפשר להשוות בין גלעיני זיתים ממקורות גאוגרפיים שונים באגן הים התיכון לממצאים מהאתר "מעגן מיכאל ב`" על מנת לבחון את מקור הזיתים שנמצאו בספינה הטבועה ואת התובנות העולות מהשימוש בכלי בחקר ביות הזית בהקשר של אוכלוסיות זיתי בר. נציג תוצאות שמעידות על מסחר בתחילת התקופה האסלאמית בלבנט הדרומי, את יכולות הכלי בבחינת השונות בין זיתי בר לזיתים תרבותיים ועל אפשרויות נוספות למחקרים בהקשרים שונים.