
הכוסמין (Triticum aestivum spp. spelta) הינה חיטה הקסהפלואידית המאופיינת בשיבולת רפה וזניה רגישים לאורך יום ואפילים. שחיקת רווחיות ענף הגד"ש וביקוש עולה הביאה לבחינה חדשה של מיני חיטה עתיקים בעלי גרגירים עטויים, עתירים במינרלים ובעלי הרכב גלוטן שונה, כגון הכוסמין. מטרת המחקר הנוכחי היא התאמה טיפוחית ואגרוטכנית של הכוסמין לגידול בישראל. בניסוי הבוחן את ממשק הגידול בשדה בגילת ובדליה, במשך שנתיים, נבחנו שני זני כוסמין מול זן ביקורת של חיטת לחם. הקווים נבחנו תחת ממשקי עומד זריעה שונים ובגילת גם תחת ממשקי השקיה (בעל והשקיית עזר), רמות דישון והשפעת קילוף הזרעים העטויים טרם זריעה. נמצא כי קווי הכוסמין מתקשים בחנטה עקב אפילות קיצונית התלויה ברגישות לאורך היום. כמו כן, לא נמצאה השפעת עומד הזריעה על היבול, בניגוד לזנים המודרניים בהם נמצאה פחיתה מובהקת ביבול. לא ניכרה השפעת הקילוף טרם הזריעה, כך שפעולה כזו עשויה להקל על הזריעה ואף לשפר את אחידות ההצצה בשדה. במקביל בחנתי ממה נובעים הבדלי האיכות בין חיטת לחם לכוסמין. לשם כך גודל ואופיין פנוטיפית אוסף רחב (n=507) בשלוש סביבות גידול, הזרעים נבחנו לאיכותם במעבדת האיכות של מכון המחקר CIMMYT (מקסיקו), ובמקביל בוצע איפיון גנטי על ידי סמני DArTseq. נמצא כי בהשוואה לקווי חיטת הלחם קווי הכוסמין בעלי השיבולת "הרפה" (אורך שיבולת ממוצע 9.5 לעומת 13.11 ס"מ בהתאמה, P<0.001) מאופיינים בגרגר צר וארוך מה שמתבטא גם במתאם חיובי מובהק בין אורך שיבולת ואורך גרגר r2=0.27, P<0.001)). במיפוי אסוציאטיבי אותרו סמני דנ"א העשויים להסביר את הבקרה של מדדי צורת הגרגר ויסייעו לנו בהבנת הקשר לתכונות איכות גרגר. הפרויקט תורם לפיתוח כוסמין כגידול חדש רווחי ובר-קיימא בענף הגד"ש בארץ.