הקשר בין פרוקי רגליים, התחממות גלובלית ובריאות בעלי חיים

האפידמיולוגיה של מחלות המועברות על- ידי פרוקי רגליים היא תוצאה של יחסי הגומלין בין מחולל המחלה, המאחסן הסופי , המעבירים והסביבה. בעוד שחדירה של מחלות ארבוויראליות לאזורים נאיביים היא לרוב תוצאה של גלובליזציה ותנועת בעלי חיים, התפרצויות מקומיות של מחלות אלו וחומרתן מושפעות בעיקר משינויים סביבתיים. שינויי אקלים משפיעים על פעילות החרק המעבירים, תפוצתם, מחזור החייהם, שכפול מחוללי המחלה בגופם ועל דינמיקת אוכלוסיותם . גורמי אקלים אלו גם מפחיתים את עמידות חיות המשק להדבקה ומחמירים תחלואה כתוצאה מעקות חום, פגיעה במערכת החיסונית, פחיתה בכמות ובאיכות המרעה ועליה בהוצאה האנרגטית הנדרשת לשם איסוף המזון.

מבין המעבירים של מחלות ארבווירליות, היבחושים(Culicoides biting midges ) הם מהמשפיעים ביותר על חיות המשק. יבחושים הם חרקים מעופפים קטנטנים (1-3 mm) שנקבותיהם מוצצות דם. עקיצות היבחושים מהוות מטרד עצום לחיות המשק, שמוביל לפגיעה בנוחות החיות, ברווחתן ובייצור חלב ובשר . הם מעבירים מחלות אשר גורמות בעשורים האחרונים לנזקים כלכלים אדירים מכיוון שהן גורמות לחוסר התעברות, הפלות ולידת וולדות מעוותים. למרות חשיבותם, מעט מאוד ידוע על הביולוגיה והאקולוגיה של מזיקים אלו בישראל וספציפית על העדפות הפונדקאים והעדפות אתרי ההטלה שלהם.

במכון הוטרינרי ע"ש קמרון, אנו נוקטים באסטרטגיה רב-תחומית בכדי להבין טוב יותר את האקולוגיה של יבחושים, של מחוללי המחלה אותם הם מעבירים ואת ביטויים בחיות המשק. אנו עובדים על פיתוח אסטרטגיות ממשק המושתתות על הבנת המערכת האקולוגית והאינטראקציה עם המערכת החקלאית על מנת לתרום למציאת פתרונות ויצירת כלים חדשים להתמודדות עם יכולות האנדמיזציה של המעבירים ושל מחוללי המחלה השונים אותם הם מעבירים ואולי אף לעצור את התפשטותן של מחלות המועברות ע"י יבחושים.