
גידול פלפל קייצי באזור הבשור מתבצע במבנים פסיביים ללא בקרת אקלים, בעיקר בתי רשת 50 מאש. בעונת הקיץ הפלפל חשוף לטמפרטורות גבוהות ותנודתיות בעיקר בעונות המעבר המשפיעות על יבול הפלפל ואיכותו. בשנים האחרונות נבחנו שיטות שונות לצינון התנדפותי על מנת להתמודד עם עומסי החום בקיץ המבוססות על מערכות ערפול פשוטות הפועלות בלחץ קו ומותקנות מעל הנוף בתוך או מעל המבנה. בניסוי זה נבחנו שלושה משטרי צינון התנדפותי: 1. ממטיר מעל הרשת, מעל המבנה 2. ערפול בתוך המבנה מעל הנוף בתדירות נמוכה (20 שניות כל 8 דקות) 3. ערפול בתוך המבנה בתדירות גבוהה (15 שניות כל 5 דקות) וביקורת ללא צינון. הצינון הופעל בשעות היום בין החודשים מאי לאוקטובר כאשר טמפ` הצמח עלתה מעל 31 מעלות. הניסוי בוצע עם מים מותפלים ממתקן ייעודי. סה"כ צריכת המים היומית הממוצעת נעה בין 200-800 ליטר/דונם/ליום בערפול בתדירות נמוכה ועד 1500-2000 ליטר/דונם/יום בממטיר מעל הרשת מעל המבנה. ממשקי זמן ותדירות הפעלת הערפול/התזה נקבעו באופן ויזואלי (הרטבה והתייבשות של הצמח) במטרה למנוע הרטבה ממושכת של הצמחים ויצירת תנאים להתפתחות מחלות ושונתה בהתאם להתפתחות הצמחים ותנאי האקלים באזור.
מערכות הצינון לא שינו את טמפ` האוויר והלחות היחסית. בטיפול הממטיר מעל הרשת הייתה עלייה ושיפור של -20%-10% במעבר האור לבית הרשת (שטיפת הרשת ממעל). טיפולי הצינון הביאו לעליה ממוצעת ביבול של טון ו-0.5 טון בממטיר מעל הרשת ובערפול בהתאמה (בארבעה חודשי קטיף, תוספת ממוצעת של 100 ק"ג לשבוע). במדדי איכות כלליים לא נמצאו הבדלים באיכות הפרי, ויחס סוג ב בכלל הטיפולים היה זהה כ : 6%-7% . כלומר ההבדל ביבול נובע ממספר פירות נמוך יותר בטיפולי הביקורת לעומת הצינון.