ניהול משולב בהדברת נמטודות בעולם בתהליכי שינוי: אתגרים, מדיניות, תהליכים, טכנולוגיות ושילוב פתרונות לעתיד

לא די בכך שאתגרים פיטופתולוגיים מלווים גידולים חקלאיים עוד לפני תחילת העונה במהלכה ולאחריה, הם גם נמצאים מעל פני השטח ומתחת לפני השטח. במציאות כזו השגת גידול חופשי ממחלות ומזיקים מתחילה בניטור רציף ומדוייק של המזיק. בין המזיקים החשובים ביותר המזיקים לצמחים, נמצאות נמטודות טפילות, תולעים מיקרוסקופיות הנפוצות בעיקר מתחת לפני הקרקע. נמטודות טפילות לצמחים הן מהפגעים הערמומיים ביותר, ומהוות מרכיב חשוב, אך לא מוערך דיו, בפוטנציאל הנזק החקלאי ובתרומתן המשמעותית לכ-30% מאובדן היבול הנגרם על ידי גורמים ביוטיים. בישראל, נמטודות כמו .Meloidogyne spp (יוצרות עפצים) ו-.Pratylenchus spp (יוצרות כתמים) מהוות את עיקר הבעיה בגידולי ירקות. נזקי נמטודות מואצים על ידי אינטראקציות עם גורמים ביוטיים ואביוטיים מגבילים כמו פתוגנים נוספים הנמצאים בקרקע, ירידה בפוריות הקרקע, הפחתת המגוון הביולוגי בקרקע, שינויים באקלים ורגולצייה של מדיניות משתנה, כל אלו בעלי השפעה בבואנו לפתח אפשרויות משופרות בניהול ממשק כנגד נמטודות. בעבודה שאציג כאן יובאו תוצאות ממחקרים שלנו שעוסקים ב: (א) כיוונים בפיתוח ממשקי הדברה בחלקות נגועות בנמטודת יוצרת העפצים .Meloidogyne spp ונמטודת יוצרת הכתמים .Pratylenchus spp, מה עובד ומה לא ? (ב) שילוב גנטיקה ועמידויות בממשק הדבקה כולל, מה ההיתכנות והקיימות של גישות אלו ? (ג) הקומפלקס המיקרוביאלי בריזוספירה בחלקות נגועות בנמטודות, מתי יש להתייחס אליו ? (ד) שילוב טכנולוגיות חדשות בהדברת נמטודות, מדוע זה לא תמיד עובד ? (ה) השפעת עליית הטמפרטורות מעל פני הקרקע על נמטודות טפילות – כיצד ניתן להתכונן למציאות של אקלים מתחמם?

העתיד כבר כאן, יישום חומרי הדברה רעילים בעל השלכות קשות על בריאות האדם והסביבה, במציאות זו ישנו צורך מחייב לחזות שינויים עתידיים ולהתאים גישות חדשות וידידיותיות להדברה. הבנה מתכללת של כל הגורמים המשפיעים על הופעה ועוצמת הנגיעות בנמטודות תסייע בדיוק ההדברה ותאפשר להשיג ניהול נמטודות יעיל, מה שיבטיח ביטחון מזון לצד רווחת האדם והסביבה.