
בשנים האחרונות ישנה עליה בנזקים הנגרמים מהתפרצותה מחלת רקבון הפחם (Charcoal rot) הגורמת לנבילה בכותנה ונגרמת ע"י הפטרייה Macrophomina phaseolina לה רגישים יותר זני הפימה שהיקף גידולם עולה. הדבקת הצמחים בפטרייה לא גורמת בהכרח להופעת תסמיני מחלה, והופעת המחלה תלויה קשורה עם תנאי עקה שונים. עקות חום ויובש ידועות כגורמות להתפרצות של מחלה זו ולכן הועלתה ההשערה שהעלייה בנזקים כתוצאה מהתפרצות המחלה קשורה לשנויי האקלים בשנים האחרונות. לאור הנזקים הנגרמים למגדלים, הכריז ענף הכותנה על בעיה זו כבעיה מרכזית בענף.
חקלאים רבים נוטים "לזרוע ברטוב" על מנת לחסוך במים. פרקטיקה זו המנצלת את המים שנאגרו בקרקע במהלך עונת הגשמים מחייבת זריעה בטמפרטורות קרקע נמוכות יותר ולעיתים מחייבת העמקת הזריעה במספר סנטימטרים. במחקר זה אנו בוחנים את ההשערה שדווקא הזריעה המוקדמת בתנאים קרים ותת-מיטביים מחלישה את הצמחים מגבירה את רגישותם למקרופומינה ומקטינה את היבולים.
בעונות 2022-2024 השווינו בין זריעה מוקדמת (אמצע מרץ) לזריעה מאוחרת (תחילת אפריל). תוצאות הניסויים הראו עליה של עשרות אחוזים בסימפטומים של המחלה בעלווה ונזק של 10%-30% ליבול בזריעה המוקדמת לעומת המאוחרת. התוצאות מאששות את ההיפותזה שלנו ומצביעות על כך שדווקא טמפרטורה נמוכה בשלבי הגידול הראשוניים הגורמת לנביטה ארוכה יותר מגבירה את רגישות הצמחים להתפרצות ריקבון הפחם. נראה שזריעה מוקדמת ברטוב אינה פרקטיקה מיטבית וגורמת להתפרצות המחלה ולפגיעה ביבול. עם זאת המנגנונים הגורמים לקשר בין הזריעה המוקדמת להתפרצות המחלה והיבולים הנמוכים כמו גם הדרכים להקטין את הנזק מהמחלה דורשים מחקר נוסף.