תכנות מחדש חלקי של תאי לוויין שהופקו מפרה משפר את יכולת ההתרבות שלהם תוך שמירה על יכולתם להתמיין בקלות לתאי שריר

טכנולוגיית בשר מתורבת מבוססת על יכולת ההתרבות וההתמיינות היעילה של תאים מחיות משק. עם זאת, אין בנמצא קו תאים שמסוגל לבצע את שתי המשימות ביעילות; לרוב, תאים המתחלקים במהירות מתמיינים לאט, בעוד שתאים בעלי יכולת התמיינות טובה לרקמת שריר או שומן כמעט ואינם מתרבים. מחקר זה יוצא מההשערה שתכנות מחדש חלקי של תאי לוויין (תאי המוצא לרקמת שריר) שהופקו מפרה "יצעיר" אותם וכך ישפר את יכולת ההתרבות שלהם תוך שמירה על יכולתם להתמיין בקלות לתאי שריר. באמצעות מערכת לנטיויראלית מבוקרת, החדרנו גורמי שעתוק אנושיים (hOCT4, hSOX2, hKLF2, hMYC) לתאים, במטרה להשרות תכנות חלקי מבלי להביא לפלוריפוטנטיות מלאה. ממצאינו מראים כי תאים שביטאו OCT4 ו-SOX2 המשיכו להתרבות במשך למעלה מ-100 ימים, בעוד שתאי לוויין ללא טיפול חדלו מהתרבות לאחר 20 ימים בלבד. ניתוח RT-PCR אישר ביטוי מוצלח של הגנים המהונדסים, לצד עלייה בביטוי האנדוגני של OCT4 ו-SOX2, מה שמרמז על הפעלה ממושכת של תכונות דמויות-תאי גזע. בנוסף, נמצא כי ביטוי מוקדם של hMYC ו-hKLF2 עשוי לתרום לשלב הראשוני של ההתרבות, אך אינו הכרחי. האיזון בין התרבות תאים למחויבות להתמיינות לשריר חיונית לייעול ייצור תאים בקנה מידה רחב לצורכי בשר מתורבת. מחקר זה מספק תובנות לשיפור אסטרטגיות תכנות חלקי של תאי שריר מבקר, ומהווה גישה חדשנית להגברת תפוקת הביומסה תוך שמירה על פוטנציאל ההתמיינות. ממצאים אלה תורמים לקידום החקלאות התאית על ידי שכלול הנדסת תאים לייצור בשר בר-קיימא.