מעבר למחלות: יחסי גומלין מועילים בין נגיף לצרעה הטפילית Anagyrus vladimiri

יחסי סימביוזה בין מיקרואורגניזמים לחרקים ממלאים תפקיד מרכזי במגוון תפקודים אקולוגיים, כגון הרחבת מקורות מזון וניצול נישות חדשות. בעוד שסימביונטים חיידקיים ופטרייתיים זכו לתשומת לב מדעית רבה, יחסי גומלין בין חרקים לנגיפים לא פתוגניים נחקרו מעט מאד. במעבדתנו תואר נגיף המצוי בצרעה הטפילית Anagyrus vladimiri. במחקרים קודמים נמצא כי הנגיף מועבר באופן אימהי ובנוסף הוא מועבר אופקית דרך "סופרפרזיטיזם" (הטלת ביצים של אמהות שונות בפונדקאי אחד). כמו כן, נמצא כי אחוז בקיעת הביצים של צרעות נושאות נגיף, גבוה משמעותית מזה של צרעות ללא נגיף, ממצא המצביע על השפעה אפשרית של הנגיף על מערכת החיסון של הפונדקאי או על הרכב הארס של הצרעה. על מנת להבין את יחסי הגומלין הוצבו למחקר המטרות הבאות: 1) קביעת מיקומו של הנגיף במערכת הרבייה של הצרעה; 2) הערכת ההשפעה של הנגיף על הצרעה. מיקרוסקופיה אלקטרונית שימשה למיפוי הווירוס במערכת הרבייה. לניתוח ההשפעה על ביטוי גנים, בוצעה השוואה טרנסקריפטומית בין צרעות עם הנגיף לבין צרעות ללא הנגיף. ניתוח מיקרוסקופי חשף כי הנגיף ממוקם בעיקר בשחלות, הן בתוך הביציות בצורה מאורגנת והן מחוץ להן, בתוך "מפעלים ויראליים". ממצא זה מסביר העברה אימהית, עם זאת הדרך בה הנגיף עובר בהעברה אופקית טרם נפתרה. ניתוח הביטוי הגנטי חשף שינוי משמעותי בביטוי בגנים הקשורים למערכת החיסון ולהרכב הארס. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של נגיפים כגורמים משפיעים באינטראקציות בין חרקים ומיקרואורגניזמים. התוצאות תורמות להבנת תפקידיהם האבולוציוניים של נגיפים ותומכות בהמשך המחקר על השפעתם על חרקים טפיליים, כמו גם בפיתוח שיטות הדברה ביולוגיות חדשניות ושיפור השיטות הקיימות