כנס מדעי החקלאות 2025

איפיון גורמי ריקבון של גזר באחסון ארוך-טווח ופיתוח שיטות להדברה ברת-קיימא.

נדב שמילה 1,2,3 דר כרמית זיו 4 דר נדב ניצן 3
1איחסון תוצרת חקלאית., מכון ולקני.
2אגרואקולוגיה ובריאות הצמח., האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה.
3היחידה לפיטופתולוגיה., מו"פ חוות עדן.
4איחסון תוצרת חקלאית., מכון וולקני.

התכשיר רובראל® (ח"פ: איפרודיון 50% בנפח) הוצא מרישוי לשימוש במערך הטבילה של גזר לפני אחסון ארוך טווח (0-2 מ"צ למשך 6-10 חודשים) בשלהי 2020. כתחליף לרובראל® אושר התכשיר סקולר® (ח"פ: פלודיאוקסוניל 230 ג`/ל` תרכיז רחיף). מטרת המחקר היתה למפות ולאפיין את גורמי הריקבון בגזר מאוחסן, לאור השינוי בממשק ההדברה, ולפתח ממשק הדברה משולב ובר-קיימא על מנת להקטין את ההסתברות להתפתחות עמידויות כנגד הסקולר®. בשנים 2022-2024 נדגמו גזרים נגועים לאחר אחסון מבתי-אריזה מסחריים בישראל ובודדו 101 תבדידי פטריות. זיהוי גנטי של התבדידים לרמת הסוג בוצע על-ידי הפריימרים 1,4ITS ועל-ידי פריימרים ספציפיים לכל מין פתוגן. מבחן קוך לפתוגניות בוצע והושלם ונקבעה רמת האלימות לגזר ב-5 ו-16 מ"צ. התבדידים האלימים לגזר כללו 10 תבדידי Botrytis cinerea (עובש אפור), ו-11 תבדידי Sclerotinia sclerotior um (קשיונה גדולה). רגישותם של תבדידים אלו לרובראל® ולסקולר® נקבעה באגר מורעל בריכוז של 10 יחידות למיליון (יח"מ) ובגזר טבול בסקולר® במינון של 0.1% בנפח (250 יח"מ). זוהו תבדידי קשיונה גדולה ועובש אפור הסבילים לסקולר® בריכוז של 10 יח"מ במצע גידול נוזלי; וכן תבדיד אחד של קשיונה גדולה העמיד לשני הפונגצידים בריכוז של 1000 יח"מ. בנוסף, נמצאה סינרגיה בין יעילות הסקולר לטמפרטורת האחסון הנמוכה. בהמשך המחקר יבוררו מנגנוני העמידות של עובש אפור וקשיונה גדולה לסקולר באמצעות כלים מולקולרים ופזיולוגיים הכוללים ריצוף והשוואת אזורים ספציפיים לתבדידים רגישים, וכן בחינת ביטוי גנים ספציפיים. במקביל נבחנים שילובים של סקולר® עם תכשירי מלחים אנאורגניים מבוססי סידן ואמוניום ביקרבונט, המאושרים לשימוש במזון, כטיפולי טבילה אפשריים בבתי-האריזה. תוצאות המחקר יאפשרו פיתוח ממשק הדברה בר-קיימא וצמצום הפחת הנובע מריקבונות פטרייתיים בגזר המאוחסן, תוך הקטנת לחץ הסלקציה לעמידות באוכלוסיות הפתוגנים.