רעיית חיות משק ככלי לעיצוב הנוף בשטחים פתוחים

רעיית בעלי-חיים היוותה חלק אינטגרלי מהחקלאות באגן הים-התיכון במשך 10,000 שנה. במאה האחרונה, הובילו שינויים כלכליים וחברתיים לירידה משמעותית במספר בעלי-החיים הרועים, לשינויים בהרכב ובמבנה הצומח ולעלייה בסיכון לשריפות.

לרעייה השפעה משמעותית על מבנה הנוף, מיקרו-האקלים וריכוז חומרי ההזנה בקרקע. בנוסף, הסרת הצומח העשבוני היבש מגבילה את יכולת התפשטות האש ועוצמתה.

מטרת המחקר היא לבחון את השפעת רעיית עיזים ובקר (משולבת ובנפרד) בהשוואה לשטחי ביקורת ללא רעייה, על מבנה שיחייה ים-תיכונית ברמת הנדיב, לאורך 18 שנים.

הפארק צולם מהאוויר כל 2-3 שנים, וסווג לכתמי צומח מעוצה ולכתמים פתוחים (קרקע חשופה וצומח עשבוני יבש).עבור כל שנת צילום הופקו אחוז כיסוי הצומח המעוצה, צפיפות הכתמים, גודל כתם ממוצע וצפיפות השוליים. בנוסף, מיקומי עדר העיזים נאספו באופן שוטף באמצעות קולר GPS, ואפשרו לבחון את הקשר בין עוצמת הרעייה במרחב ושינויים מבניים בנוף.

לאורך שנות המעקב, היו אחוז כיסוי הצומח המעוצה וגודל הכתם המעוצה גבוהים משמעותית בשטחי הביקורת בהשוואה לרעייה. צפיפות הכתמים הייתה נמוכה משמעותית ללא רעייה והגבוהה ביותר תחת רעיית בקר ועיזים משולבת.

בעוד שצפיפות השוליים של כתמי הצומח (המעידה על הטרוגניות או הומוגניות במבנה הצומח) פחתה בביקורת, תחת רעייה לא נצפתה מגמה מובהקת של ירידה בצפיפות. שילוב רעיית עיזים ובקר הוביל לעלייה בצפיפות השוליים. בבחינת המתאם בין נתוני מיקום העדר לשינויים במבנה הצומח, נמצא כי 40% מהשונות המוסברת מיוחס לקשר בין נתוני מיקום העדר לשינויים במבנה הצומח (p<0.001). ניטור ארוך-טווח של שינויים בנופי צומח ים-תיכוניים ביחס לממשקי רעייה שונים מדגיש את הפוטנציאל של רעיית חיות משק לספק שירותי מערכת אקולוגית, כגון העשרת מגוון בתי-הגידול, התמודדות עם התפשטות שיחים ומניעת שריפות.