יישום מודל תגובה להשקיה במים מליחים להגדלת יבול ורווחיות גידול המנגו בעמק המעיינות

עמק המעיינות מיוחד בהקשר של מי-ההשקיה לשימוש חקלאי, שכן כ- 75% ממי ההשקיה מקורם במי-המעיינות המקומיים, שמליחותם נעה בין 2-6 dS/m. לפיכך, בעוד איכות המים הקיימת ירודה ועשויה לפגוע אגרונומית בגידולים, קיים טווח איכויות מים שניתן להתאים לכל גידול להגברת היבול, איכותו ורווחיותו. ענף המנגו מצוי בצמיחה בעמק המעיינות ומתפרש על פני כ- 4,000 דונמים, שהינם כ-20% משטחי המטעים בעמק המעיינות. המלצת שה"ם הינה להשקות מנגו במים שפירים. אולם, בעמק המעיינות מנגו מושקה גם במי-מעיינות מליחים בטווח הנע בין 0.8-2.4 dS/m. כך, שהחקלאים משתמשים במים הזמינים והזולים ביותר שברשותם, ואינם מנצלים בהכרח את פוטנציאל היבול האופטימלי ורווחיותו נפגעת. מחקר זה בוחן את ההיפותזה שקיים קשר הניתן לחיזוי סטטיסטי בין איכות המים וכמותם ליבול המנגו ואיכותו. במחקר נבחן מודל ANSWER (Analytical Salt WatER)

לחישוב תגובת גידולים חקלאים לתנאים של קרקע, סביבה (מטאורולוגיה), כמות ואיכות (מליחות) של מי ההשקיה. נבחנו שלוש איכויות מים במליחויות של: 0.8, 1.5 ו 2.4 dS/m, שיושמו בשלוש כמויות: 100% (השקייה משקית), 125%, ו- 75%. בסיום שתי עונות גידול במטע ניר דוד היבול בטיפולים שהשקיה במים במליחות של dS/m 0.8 ובכמות של 100% (השקייה משקית) ו- 125% היה גבוה בכ- 30% לעומת הטיפולים האחרים. לעומת זאת, במטע קיבוץ מירב טרם נצפתה השפעה ברורה של טיפולי ההשקיה השונים על מדדי הצימוח והיבול. תוצאות המחקר עד כאן תומכות בהיפותיזה הנבחנת שקיים קשר בין איכות המים וכמותם ליבול המנגו ואיכותו ושינתן לחזות קשר זה סטטיסטית ולפתח ממשק השקייה דיפרנציאלי ממוקד מטע.