דינמיקה של התפשטות תכונת העמידות לפוספין באוכלוסיות של חיפושית הקמח הערמונית (Tribolium Castaneum)

חיטה היא גידול חקלאי חשוב עם ערך כלכלי מהגדולים בעולם בכלל ובישראל בפרט. לאחר הקציר הגרעינים מאוחסנים לפרקי זמן משתנים שיכולים להיות גם עד שנה שלמה. במהלך תקופת האחסון הגרעינים נתונים להשפעת גורמי הסביבה וכמותם ואיכותם מושפעת מחרקים מזיקים. השיטה העיקרית המקובלת בעולם להתמודדות עם חרקי מחסן היא השימוש בחומר ההדברה פוספין. בתחילת שנות ה70 התחילו להצטבר עדויות לעמידות של חרקי מחסן לפוספין. עד כה מחקרים בתחום עמידות לפוספין התמקדו בעיקר בגנטיקה ובפיזיולוגיה של אוכלוסיות עמידות לפוספין. מעט מחקרים בחנו את הדינמיקה בין האוכלוסיות העמידות והרגישות. מטרת המחקר היא להשוות את הכשירות של חיפושית הקמח הערמונית (Tribolium castaneum) העמידה בפני פוספין לזו של חיפושית הקמח הרגישה, ולבחון את פוטנציאל ההתפשטות של תכונת העמידות באוכלוסייה. חיפושית הקמח מהווה מזיק חקלאי משמעותי הפוגע במחסני מזון. מחזור חייה, מהביצה לבוגר, יכול להמשך חודש עד חודש וחצי, בהתאם לתנאי הסביבה. הבוגרים, הנמצאים לרוב על פני או בסמוך לערמת הגרגירים, מאפשרים דגימה קלה ומהירה. מחקר זה בחן את פוטנציאל ההתפשטות של תכונת העמידות בשני אופנים: הראשון בוחן את כשירותם של פרטים עמידים לפוספין ואת התפשטות תכונת העמידות באוכלוסייה. השני עוסק באינטראקציות בין פרטים עמידים ורגישים לפוספין, ברמת הפרט וברמת האוכלוסייה. חיפושיות המחקר נאספו ממספר אתרים בארץ ויצרתי שני קווים, רגישים ועמידים, מכל אוכלוסייה. באמצעות מצלמות מעקב, בחנתי את רמות וזמני הפעילות בכל קו ואוכלוסייה. התוצאות מעידות על ירידה בכשירות הפרטים העמידים המתבטאת ברמות פעילות נמוכות ובאוכלוסייה אחת אף נצפה שינוי בזמני הפעילות ובגודל גוף. תוצאות ניסויי האינטראקציה מצביעים על כך כי ירידה בכשירות העמידים אינה בהכרח מצביעה על נחיתות בתנאי תחרות עם האוכלוסייה הרגישה. תוצאות אלו מעוררות עניין ופותחות פתח לדיונים מגוונים, במיוחד סביב סוגיית האיום הפוטנציאלי של אוכלוסיית פרטים עמידים על יעילות ההדברה בפוספין.