הקשר בין אורך הטלומרים ומדדי בריאות, רווחה ויצרנות בעגלי הולשטיין

שמירה על בריאות ורווחה במערכות גידול אינטנסיביות של חיות משק, מהווה אתגר משמעותי ודורשת ניטור ארוך טווח ואיסוף מורכב של נתונים. זיהוי תכונות תורשתיות קלות למדידה, הנמצאות במתאם עם מדדי בריאות, רווחה ויצרנות, עשוי לשפר את ממשק הגידול והטיפוח. טלומרים הינם רצפי דנ"א חוזרניים הממוקמים בקצות הכרומוזומים, ומשמשים כסמנים להזדקנות תאית ולמצבי עקה. בבני אדם, אורך הטלומרים נמצא במתאם למגוון מחלות.

במחקרנו, ביקשנו לבחון את הקשר בין אורך הטלומרים של עגלי הולשטיין מלידה ועד בגרות לבין מדדי בריאות, רווחה ויצרנות, ולהעריך את השפעת שיטות הגידול, פרטני לעומת קבוצתי, על תכונות אלה. אורך הטלומרים נמדד בתאי דם לבנים של עגלים ואמותיהם באמצעות qPCR ואומת בשיטת Southern blot.

במועד ההמלטה, נמצא מתאם (R²=0.3, p<0.01) בין אורך הטלומרים של האם והעגל (N=118). מהמלטה ועד גיל חודשיים, חלה התקצרות של הטלומרים, ולאחריה התארכות (עד גיל 8 חודשים). בגיל ארבעה חודשים ,הציגו העגלים שגודלו פרטנית טלומרים ארוכים יותר בהשוואה לעגלי הקבוצה (p<0.04). רמות הקורטיזול בשיער כאינדיקטור לעקה, נמצאו גבוהות יותר (p<0.05) בעגלי הגידול הקבוצתי בגיל חודשיים, ככל הנראה בשל עקה חברתית. בגיל ארבעה חודשים, ירדו רמות הקורטיזול בשערם של עגלים אלה, אך עלו בעגלי הגידול הפרטני בעקבות המעבר לגידול קבוצתי. מתאם שלילי התקבל בין רמות הקורטיזול בהמלטה לבין אורך הטלומרים בגיל חודשיים בעגלים שגודלו פרטנית (R²=0.22, p=0.017) . נמצאה גם השפעה של אורך הטלומרים של האם בהמלטה על אורך הטלומרים של הוולד במועד זה, בנוסף לגילה ונטייתה הגנטית להמלטה קשה (p<0.0001). נצילות המזון של עגלי הגידול הקבוצתי בגיל הצעיר היתה גבוה יותר בהשוואה לעגלים שגודלו פרטנית (p<0.05). לאורך הטלומרים פוטנציאל לשמש ביומרקר לתכונות בריאות, רווחה ויצרנות.