השפעת המעבר לחקלאות משמרת על דינמיקת עשבים במרחב ובזמן

השיטות הנפוצות ביותר להתמודדות עם עשבים בשדות חקלאיים כוללות פליחת קרקע ושימוש בקוטלי עשבים. חקלאות משמרת, המשלבת ממשק אי-פליחה, עשויה להוביל להסתמכות מוגברת על קוטלי עשבים עקב הוצאת פליחה מארגז הכלים של המגדל. גישה מוצעת להפחתת השימוש בקוטלי עשבים היא יישום מדויק של קוטלי עשבים המותאם לרמת השיבוש בעשבים בחלקי השדה השונים. גישה זו מבוססת על נטיית העשבים להתקבץ בכתמים בשדות חקלאיים. כתמים אלו עשויים להופיע מחדש במיקומים זהים בעונת הגידול העוקבת. דינמיקה זו, במרחב ובזמן, עשויה להשתנות בהתאם למיני העשבים הנוכחים בשדה ולשיטות האגרוטכניות המיושמות בשדה. מטרת המחקר הייתה להשוות את הדפוסים המרחביים ועקביות כתמי העשבים של קבוצות עשבים שונות במשך שנתיים בחקלאות משמרת לעומת קונבנציונלית. לשם כך, נדגמו עשר חלקות בשתי עונות גידול עוקבות, חמש המייצגות חקלאות קונבנציונלית וחמש בהן מיושמת חקלאות משמרת. תוצאות המחקר מראות כי דינמיקת העשבים בזמן ובמרחב מושפעת מממשק החקלאות המיושם בשדה וכן מהרכב העשבים בחלקות. בחקלאות משמרת נצפו כתמי עשבים צפופים יותר, כאשר כתמים רב-שנתיים היו צפופים ועקביים יותר בזמן בהשוואה לחד-שנתיים, והופיעו במיקומים זהים בשתי שנות המחקר. ממצאים אלו מצביעים על כך שבחקלאות משמרת כתמי עשבים עשויים להיות צפופים ועקביים יותר. שילוב חקלאות משמרת עם ריסוס מדויק מאפשר השגת שתי מטרות מרכזיות לחקלאות מקיימת: מניעת סחף קרקע והפחתת השימוש בקוטלי עשבים.