הבראת גפנים ממחלת פירס הנגרמת על ידי החיידק Xylella fastidiosa (קסיללה)

מחלת פירס בגפנים (Pierce’s disease), הנגרמת על ידי החיידק Xylella fastidiosa (קסיללה), זוהתה לראשונה בישראל ב- 2021 ומוגדרת מחלת הסגר. החיידק מועבר על ידי ווקטורים חרקיים אל צינורות העצה של הצמח דרכם הוא מתפשט, פוגע בהובלת הנוזלים בצמח ומוביל לתמותה של הגפן. בקליפורניה, ארה״ב, שם המחלה מוכרת מעל ל- 100 שנה, דווח כי גפנים שנדבקו בחיידק ואף הראו תסמיני מחלה, הצליחו, בתנאים מסוימים, להבריא מן המחלה. עם זאת, תופעת ההבראה בגפן לא נחקרה מחוץ לארה״ב. בכדי לבחון האם תופעה זו מתקיימת בישראל, ואת השפעת הזן, מועד האילוח ותנאי הסביבה, אילחנו כ- 350 שתילי קברנה סובניון ושרדונה עם תבדיד קסיללה שבודד בגליל העליון. האילוח בוצע בארבע מועדים ממאי ועד ספטמבר. עם הכניסה לתרדמה, מחצית מהצמחים נשארו במכון וולקני ומחציתם הועברו לחוות מתיתיהו עד להתעוררות ואז הוחזרו למכון וולקני להמשך גידול. הגפנים גודלו למשך שתי עונות רצופות ולכל גפן נערכה בקרה ויזואלית ומולקולרית לנגיעות בחיידק. בעונה הראשונה, אחוז ההדבקה בגפנים שאולחו במאי היה 80-95%, וכך גם הייתה שכיחות הגפנים הסימפטומטיות. באילוח של סוף ספטמבר, לעומת זאת, לא נראו תסמיני מחלה כלל ושכיחות הגפנים הנגועות הייתה כ- 60%. בעונה העוקבת, מצאנו כי 100% מהצמחים שאולחו בסוף ספטמבר הבריאו ממנה ואילו בצמחים שאולחו במאי אחוז ההבראה היה כ- 15%. למיקום התרדמה ולזן לא הייתה השפעה משמעותית על שכיחות ההדבקה או ההבראה. לסיכום, נראה כי הדבקה מוקדמת מאפשרת לחיידק להתבסס טוב יותר בצמח כולל ברקמות המעוצות, דבר שמאפשר הדבקה כרונית. לעומת זאת, הדבקה מאוחרת נוטה להיות חולפת ולאפשר הבראה מהמחלה. תוצאות אלו יסייעו בהגדרת חלון ההדבקה הרלוונטי בכרמים ובפיתוח ממשק התמודדות עם המחלה בכרמים בישראל.