רגישות המנגו למזיקים ולמחלות במטע ולאחר קטיף כתלות בממשק הדישון החנקני
2מכון שמיר למחקר, אוניברסיטת חיפה
3מו"פ צפון, מיגל
4אוניברסיטה בהקמה, תל חי
5חקר תוצרת חקלאית, מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, משרד החקלאות
6שה"מ, משרד החקלאות ובטחון המזון
יבול גבוה ואיכותי של פירות המנגו הוא המפתח למטע רווחי. יחד עם זאת, יש לדשן בצורה אופטימלית שתגדיל את היבול אך לא תגביר את רגישות הצמחים והפירות למזיקים ומחלות. דרישות השוק ליצוא פירות דורשות הפחתה בשימוש בחומרי הדברה כימיים. מטרה - לבחון את השפעת הדישון החנקני על אוכלוסיית המזיקים במטע ועל מחלות במטע ולאחר קטיף. במחקר זה, בחנו את השפעת טיפולי דישון שונים (כמויות משתנות של חנקן, מקור חנקן שונה ופריסה שונה על פני השנה) על הופעת מחלות עלווה ופירות, ועל אוכלוסיות המזיקים ורמת הנזק לפירות. המחקר נערך בין השנים 2022-2024 במטע מנגו מזן `שלי` בקיבוץ חוקוק. תוצאות - (1) עלייה ברמת הדישון החנקני מובילה לעלייה בשכיחות וחומרת הקימחון בתפרחות (R2>0.085). (2) שכיחות ואינדקס תמותה לאחור מבוטריוספרה בשלד העץ (R2>0.8) מתגברים בדישון חנקני גבוה. (3) תופעת ה Jelly seeds לאחר אחסון נראתה בעיקר בטיפול של דישון חנקני גבוה (20 ק"ג לשנה). (4) ריקבון צד ועוקץ בפרי התגברו ברמות הדישון הגבוהות. (5) הכנימה האדומה Aonidiella auranti הייתה הנפוצה ביותר ונמצאה בשכיחות הגבוהה ביותר בטיפול של 12 יח` חנקן שניתנו בפיזור אחיד לאורך השנה. (5) בשנת המחקר הראשונה והאחרונה הייתה מגמה שהצביעה על כך שהפרי הנקי ביותר היה בטיפולים עם רמות החנקן היותר נמוכות. לסיכום - עליה ברמות החנקן, לא רק שהגבירו נגיעות במחלות שונות ובשכיחות מזיקים, כפי שנראה גם בעבודות אחרות שנעשו בתחום, הן גם פגעו ביבול לדונם. וזאת על רקע של חלקה עם יבול נמוך. במחקר המשך נבחן את היעילות של תוספת דישון חנקני בתווך של 0-15 יח` חנקן בלבד במטע עם יבול גבוה ויציב.