שימוש בצמח הקינואה (Chenopodium quinoa) כגידול חדש למספוא והשפעתו על יצרנות, בריאות ויעילות ניצולת מזון בבקר ובצאן– תוצאות חדשות ומבט לעתיד

בשנים האחרונות קיימת עליה משמעותית במחירי המזון הגס של מעלי גירה כתוצאה משינויי אקלים, מחסור במשקעים, גיוון מוגבל של צמחי המספוא, עליית תשומות ועוד. לכן, יש צורך בפתוח של צמחי מספוא חדשים בעלי פוטנציאל למתן מענה לבעיות שצוינו לעיל.

הקינואה (Chenopodium quinoa) היא צמח ממשפחת הירבוזיים, אשר מקורו באזור הרי האנדים שבדרום אמריקה, שם שימש במשך אלפי שנים כמקור מזון חשוב לבני האדם. בשנים האחרונות, נחשף העולם המערבי לאיכויות התזונתיות של זרעי הקינואה העשירים בחלבון, סיבים תזונתיים, פלבנואידים, ויטמינים ומינרלים חשובים. תכונות אלה הקנו לצמח הקינואה מעמד של `מזון עלית`. כלומר, רוב המיקוד העולמי בקינואה היה בהקשרו כמזון לבני אדם, אך בשנים האחרונות נבחן בישראל השימוש בקינואה (כלל חלקי הצמח) כגידול חדש למספוא וזאת בשל יתרונותיו החקלאיים, המתבטאים ביבול ויעילות ניצולת מים גבוהה, הרכב ואיכות גבוהים המתבטאים בעיקר באחוז חלבון מלא גבוה, נעכלות גבוהה, וניתן לגדלה כגידול חורפי או קיצי.

בשנים האחרונות ביצענו מספר ניסויי הזנה פרטניים של קינואה בבקר ובצאן לחלב ולבשר. מתוך התוצאות עולה כי שילוב הקינואה כמזון גס במנת הפיטום של עגלים וטלאים העלתה את יעילות ניצולת המזון באופן מובהק, העלתה את איכות הבשר ואף הפחיתה את פליטת גזי החממה במעל 40%. תוצאות ניסויי הזנה של קינואה בפרות ועזים לחלב הראו עליה בתנובת החלב, במוצקי החלב ובאיכותו (ירידה בתאים סומטיים) ועלייה ביעילות ניצולת המזון לייצור חלב. לאור תוצאות אלה ובשילוב יתרונותיו החקלאיים של הצמח בשדה, מסתמן כי לקינואה יתרונות רבים ומגוונים אשר ממצבים אותה כמזון עילית לא רק לבני אדם אלא גם למע"ג וכגידול בעל פוטנציאל רב לשמש כצמח מספוא איכותי וחדש בסל הגידולים למספוא בישראל.