
עצי פרי בלתי מטופלים ביישובים עשויים לשמש מוקדי רבייה למזיקים ולהשפיע לרעה על מטעים מסחריים סמוכים, באופן המקשה על צמצום השימוש בחומרי הדברה. תופעה זו מוכרת בקרב מגדלים ופקחי מזיקים, ומצביעה על הצורך בפיתוח אסטרטגיות אפקטיביות לניהול מזיקים ולהתמודדות מושכלת עם השפעת יישובים על המרחב החקלאי. עם זאת, התרומה הכמותית של מאפייני היישוב לנגיעות בפרדסים טרם נבחנה. המחקר הנוכחי בוחן האם נוכחות פונדקאים ביישובים תורמת להמשכיות אוכלוסיית זבוב הפירות הים-תיכוני (זפי"ת) ולעוצמת נגיעותו בפרדסים הסמוכים, ומתבסס על נתוני ניטור ארוכי-טווח של זפי"ת מפרדסים ברחבי הארץ (2017-29023). בהיעדר מיפוי פונדקאים מפורט, המחקר מתמקד בשתי גישות עיקריות להערכת השטח היחסי של פונדקאים ביישובים: 1. הערכת כיסוי צמחי באמצעות NDVI (Normalized Difference Vegetation Index) המופק מדימותי לוויין Sentinel-2. 2. הערכת כיסוי צמחי מעוצה באמצעות עיבוד תמונה של אורטופוטו ארצי, המסופק ע"י המרכז למיפוי ישראל. ניתוח ראשוני שהתבסס על החלופה הראשונה, הראה כי כיסוי צמחי יחסי ביישובים משפיע באופן חיובי ומובהק על רמת לכידות זפי"ת, וכי בפרדסים הגובלים ביישובים עם כיסוי צמחי גבוה, הופעת הזפי"ת מוקדמת בהשוואה לאזורים אחרים. כדי לשפר את ההערכה של נוכחות פונדקאים, נעשה שימוש במודל DeepForest, לזיהוי עצים ביישובים על בסיס האורטופוטו הארצי. מודל זה מאפשר לזהות חופות עצים בצורה אוטומטית, ללא צורך בתיוג ידני מוקדם, ומהווה פתרון יעיל למיפוי פונדקאים בישובי הארץ ובשנים מרובות. מחקר זה מדגיש את תפקידם של שטחים מיושבים, ובפרט היישובים הכפריים, כמקורות להפצת מזיקים למרחב החקלאי. ניתוח קשרי הגומלין בין פונדקאים במרחב המיושב לבין דינמיקת אוכלוסיות מזיקים יאפשר פיתוח ממשקי הדברה מדויקים וברי-קיימא, שיפחיתו את השימוש בחומרי הדברה וימזערו נזקים סביבתיים.