
גידול בבתי הצמיחה בישראל החל בשנות ה-70 עם הבאת חממות הזכוכית מהולנד. במהרה התברר הצורך בהתאמות לגידול באזור הדרום מבחינת אקלים ושיטות גידול. שיתוף פעולה בין חקלאים, גופי מחקר וחברות מסחריות הוביל לפיתוח חממות עטופות פוליאתילן ובתי רשת המתאימים לאקלים המקומי ומגנים מפני מזיקים. כיום, ישנם מעל 35,000 דונם של בתי צמיחה רק באזור עוטף עזה שנחשב אסם הירקות של ישראל. עם השנים, פותחו שיטות אגרוטכניות וזנים מתאימים לגידול במבנים.
לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, בעיות שלפני כן התמודדנו איתן במידות הצלחה שונות הפכו לבעיות אקוטיות כשהעיקרית היא התמודדות עם כח האדם הרב שהעבודה במבנים מצריכה. ההבנה שאין לישראל את הפריווילגיה להסתמך על יבוא ירקות מחדדת את הצורך בהמשך מחקר ופיתוח להקטנת התלות בכוח אדם, פתרון בעיות פסולת, הגנת הצומח ובריאות קרקע, כדי להבטיח אספקת ירקות טריים לכל המדינה במחיר שווה לכל כיס.
דוגמה לפיתוח חדשני שהוא תולדה של שיתוף פעולה בין מספר גופים הוא מערכת לגלילת ניילון מגג המבנה לאחר השימוש, החוסכת בידיים עובדות ומהווה פתרון לחלק מבעיית הפסולת החקלאית ממבני גידול. קידום החקלאות בעוטף עזה תורם לא רק לאזור אלא גם לחקלאות הירקות בעולם, במיוחד בעקבות שינויי האקלים. חקלאים מכל העולם מגיעים ללמוד כיצד לגדל בתנאים חדשים ומאתגרים.