שילוב מידע ספקטרלי ומטאורולוגי להערכת מדד שטח עלה ופוטנציאל מים בחמצה בשיטת אימות המדמה שימוש יישומי

חמצה (Cicer arietinum L.)היא קטנית חשובה באזורים חקלאיים צחיחים למחצה. ניהול השקיה בחמצה תלוי פיזיולוגיה, כאשר זמינות מים וטמפרטורות גבוהות הם חלק מהאחראיים המרכזיים לירידה ביבול. היכולת להעריך באופן לא הרסני לאורך העונה את פיזיולוגית החמצה צפויה לתמוך בהחלטות ניהול אגרונומיות. לכן, מטרת מחקר זה היא לבנות יכולת הערכה של מדד שטח עלה ופוטנציאל מים על בסיס דימותי סנטינל-2 ונתוני תחנות מטאורולוגיות תוך שימוש בלמידת מכונה. למטרה זו, נאספו לאורך עונות הגידול 2022 ו – 2023 נתוני פוטנציאל מים מ 17 שדות (361 דגימות), מתוכם 14 שדות שימשו גם לאיסוף נתוני מדד שטח עלה (404 דגימות). המודלים אומתו בשתי גישות - יישומית ואקראית. גישה יישומית מאמתת את המודל על שדה בודד כאשר שאר השדות שימשו לאימון המודל לעומת גישה אקראית שאימנה את המודל על דגימות מכל השדות ואימתה על דגימות אחרות בכל השדות. בגישה היישומית – מדד שטח עלה הוערך באופן המדויק ביותר בשיטת PLSR , עם תוצאות של שורש טעויות ריבועיות (RMSE): 1.38 m2 m-2, ו מקדם מתאם :(R2) 0.73. פוטנציאל מים בעלה הוערך באיכות הגבוהה ע"י SVM עם תוצאות :RMSE 0.33 MPa, ו :R2 0.15. לעומת זאת, הגישה האקראית, עקב השימוש בדגימות מאותו השדה לאימון ואימות, הביאה לתוצאות טובות יותר בכל המודלים. למרות היכולת היחסית נמוכה של הערכת פוטנציאל מים בעלה, מפות של סדרת זמן אשר פותחו על שדה חקלאי הראו את הדינמיקה הקלאסית של התכונה טרם ההשקיה ולאחר ההשקיה וביססו את השימוש במודלים אלו לניטור שטחי חמצה לאורך העונה בכדי לתמוך בהחלטות השקיה. כמו כן צבירה של נתונים משדות רבים צפויה לשפר את יכולת האימות המדמה יישום.