הדברה ידידותית לסביבה כנגד המחלות המאתגרות ביותר בגידולי תירס וכותנה בישראל

מחלת הנבילה המאוחרת בתירס נגרמת על ידי הפטרייה Magnaporthiopsis maydis ומהווה את האיום המרכזי בגידול זה בארץ וסיכון גובר בעולם. מחלת ריקבון הפחם נחשבת לאתגר המרכזי בגידול הכותנה בארץ ובארצות נוספות. גורם המחלה, הפטרייה Macrophomina phaseolina, מפרישה רעלנים וגורם לתמותת צמחים ולאובדן יבולים. הפתוגנים מופצים בקרקע ובזרעים, ונמצאים בשני הגידולים, תירס וכותנה, בשיווי משקל מרסן שהפרתו בתנאים מסוימים עלולה להוביל להתפרצות קשה יותר של המחלות. להתמודדות המבוססת על תכשירים כימים השפעה שלילית על הסביבה וסיכון בריאותי בנוסף על אובדן יעילות עקב התפתחות עמידות. במחקר זה פותחה הדברה יעילה כנגד שתי המחלות המבוססת על פטריות מהסוג Trichoderma וחיזוק מיקרואורגניזמים מיטיבים במיקרופלורה של הצמחים. מינים שונים ובהם T. Longibrachiatum, T. asperelloides, T. asperellum ותוצרי ההפרשה שלהם נבחנו בסדרת ניסויים במעבדה, בחדר גידול בתנאים מבוקרים ובתנאי שדה לאורך עונת גידול מלאה. בתירס בקציר, היישומים הביולוגים בעיטוי זרעים ובקרקע שיפרו משמעותית את מדדי הצמיחה והיבולים והפחיתו את כמות הפתוגן ברקמות הצמחים ב- 98%. בניסויים דומים בשדה כותנה מסחרי, כנגד מחלת רקבון הפחם, הניב הממשק הירוק 16-17% תשואה ביבול, 14-31% שיפור בבריאות ו-22-37% הפחתה בנגיעות השורשים בפתוגן. הטיפולים הביולוגים בשתי המחלות היו יעילים בדומה (ואף יותר) ליישומים כימים קונבנציונליים מבוססי Azoxystrobin. במקביל הושגה התקדמות באיתור ויישום מיקרואורגניזמים מגינים במיקרוביום הצמחים, החיים בסימביוזה עימם. העשרת זרעי תירס במינים נבחרים ובמיוחד בחיידק Bacillus subtilis חזקה את חסינות הצמחים למחלת הנבילה המאוחרת והביאה לשיפור הגדילה וריסון משמעותי של הפתוגן בשורשים. המחקר הנוכחי משפר את הבנתנו לגבי מחלות אלו וההתמודדות עימן ומבסס ממשק הדברה ירוק בעל יעילות גבוהה שימנע התפתחות עמידות של הפתוגנים ליישומים ויאפשר מיגון כנגד מחלות שונות.