תגובת גפן לגלי חום באמצעות אינטגרציה של מדדים מטבוליים וחישה מרחוק תרמית

גלי חום הולכים ומתארכים ותכיפותם עולה, עקב שינויי האקלים, ומשפיעים באופן משמעותי על התהליכים המטבוליים בגפן, במיוחד על צבירת והובלת סוכרים. זני גפן שונים מפגינים רמות שונות של עמידות לאירועי חום קיצוני, וניתן לחלק התמודדות זו לשלוש אסטרטגיות: עמידות (resistance) – שמירה על דיות פעילה ופעילות מטבולית תקינה למרות החום, התמודדות (resilience) – סגירת פיוניות בשעות החמות והתאוששות לאחר הירידה בטמפרטורה, ורגישות (sensitivity) – הפסקת פעילות מטבולית ללא התאוששות מהירה.

מטרת המחקר היא לבחון את תגובות זני הגפן לגלי חום ולמדוד את מהירות התאוששותם באמצעות שילוב של מדידות אקו-פיזיולוגיות, אנליזות מטבוליות וחישה תרמית מרחוק. הניסוי נערך בחלקת מחקר הכוללת כ-15 זני גפן, לאחר שני אירועי חום קיצוניים (בשנים 2022 ו-2023). במהלך כל אירוע נמדדו טמפרטורת העלווה, יעילות ניצול המים ופרופיל מטבולי, לצד טיסות רחפן עם חיישן תרמי בשלושה מועדים ביום: 08:00, 12:00, ו-16:00. ניתוח הנתונים כלל חישוב הפרשי הטמפרטורה בין החופה לסביבה (Tc-Ta) לאורך היום ושיוך הזנים לאסטרטגיות ההתמודדות.

תוצאות המחקר מראות כי זן סירה משתייך לקבוצת העמידים, תוך שמירה על פעילות פוטוסינתטית לאורך היום. פטיט סירה, פינוט נואר וטמפרנילו סווגו כמתמודדים, עם התאוששות הדרגתית לאחר שעות החום. לעומתם, פטיט ורדו וסנג`יובזה הוגדרו כרגישים, עם הפסקת פעילות ללא חזרה מלאה. ממצאים אלו נתמכים במדידות האקו-פיזיולוגיות ובניתוחים המטבוליים, המדגימים את השונות בתגובות הצמחים לכל קטגוריה.

לממצאים אלו יש השלכות משמעותיות על בחירת זני גפן מותאמים לאזורים יובשניים, תוך התאמה לאקלים המשתנה ולניהול כרמים בתנאי קיצון.