
אחוז פרי המנגו הנותר על העץ נמוך יחסית בשל תהלכי נשירת חנטים המושפעים הן מגורמים פנימיים והן מגורמים חיצונים, כגון עקות חום ועקות ביוטיות. לאחרונה, דווח כי יישום של H2S, המקנה עמידות בתנאי עקות, מדכא תהליכי נשירה של פירות ופרחים ועשוי להשפיע גם על איכות פרי לאחר קטיף. H2S עשוי להקנות עמידות בתנאי עקה, בין היתר ע"י העלאת פעילות נוגדת חימצון ושיפור הפעילות הפוטוסיננטית. במחקר זה בחנו את השפעת טיפולי NaHS, (כדונור של H2S), על מידת נשירת חנטים/פרי על רקע צפי של עומסי חום גבוהים. ניסויים שערכנו תוך שימוש בענפונים נושאי חנטים בתאים מבוקרי טמפ` הראו שתנאי סימולציה של עקות חום ואו טיפול באתפון השרו אחוזי נשירה גבוהים בזנים `שלי`, `קנט` ו-`קיט`. הדגמנו בנוסף שטיפולי NaHS בריכוז של 200μM, גררו ירידה מסוימת ברמת נשירת החנטים בתנאי טמפ` גבוהים. בדיקות ביוכימיות לבדיקת H2O2 ו -O2, הראו שטיפולי NaHS מקדים מיתנו את הצטברות צורני החמצן הפעיל שהושרו ע"י אתפון ברקמת הניתוק, בתנאים של טמפ` קבועה (250C) . תוצאות אנליזות qRT-PCR הראו במקביל שהטיפול המקדים מנע עלייה בביטוי גנים המקודדים לחלבונים המשתתפים ביצירת צורוני ROS, מיתן את העלייה בביטוי גנים הקשורים לאתילן, ואת עלייתם של גני MiIDA, המשחקים תפקיד מפתח בבקרת תהליך הניתוק, כאשר תהליכי הנשירה הושרו ע"י אתפון או ע"י טמפ` גבוהות. ניסויים במטע בזן `קנט` בהם יישמנו שלושה טיפולים סמוכים של NaHS (בריכוזים של μM50,150,300) לפני צפי למספר ימים רציף של טמפ` גבוהות, הראו ירידה מובהקת באחוזי הנשירה בעקבות הטיפול בריכוז הגבוה. הטיפול הוביל לעלייה של כ-10 ק"ג לעץ (ללא מובהקות) ללא פגיעה בגודל הפרי הממוצע, ומכאן הפוטנציאל הטמון בטיפולים.