כיול מודל יבול לחיטה אביבית תחת תנאים ים תיכוניים.

בישראל, המאופיינת באקלים ים-תיכוני, חיטה אביבית (Triticum aestivum) מגודלת בחורף תחת תנאי בעל, כגידול דו-תכליתי לייצור מספוא גס וגרגירים. חיטה היא הגידול הנרחב ביותר בארץ בכלל ובאזור צפון הנגב בפרט, אזור המאופיין ברמת משקעים עונתית נמוכה (200-300 מ"מ) מחד ובתנודתיות גבוהה של אירועי גשם מאידך. שינויי אקלים הצפויים, הכוללים עלייה בטמפרטורה ובאירועי קיצון, עשויים לפגוע ביבול ולסכן את הביטחון התזונתי.

בחינת ההשפעות הסביבתיות על יבול החיטה בתנאי אקלים משתנים באמצעות מודלים של יבול עשויה לעזור בהתאמת זנים וממשקי גידול לאקלים משתנה. על מנת להעריך את השפעת תנאי הסביבה על קצב גידול החיטה ופוטנציאל היבול, נוטרו למשך שלוש עונות שדות חיטה מסחריים באזור השפלה והנגב. הניטור כלל סיווג קרקעות, איסוף נתונים מטאורולוגים (טמפ` ומשקעים) לאורך עונת הגידול, מעקב אחר התפתחות פנולוגית, מדד שטח עלה, צבירת ביומסה והערכת יבול. הממצאים הראשונים מרמזים על מתאם חיובי מובהק [P(r)=0.0039; r=0.77] בין טמפ` המקסימום בשלב ההסתעפות, שלב בו הצמח מפתח גבעולים משניים בעלי פוטנציאל לנשיאת שיבולת, ויבול הגרגרים הסופי בשדה. בנוסף מצאנו כי עלייה בכמות המשקעים בשלב התארכות הקנה, שלב בו נקבע גודל השיבולת ומספר הפרחים בכל שיבולית, נמצאת במתאם מובהק [P(r)=0.0037; r=0.49] לצבירת הביומסה וליצרנות מספוא גס (ח"י). ממצאים אלו מצביעים על חשיבות תנאי הסביבה בשלבים פנולוגים קריטיים לקביעת רכיבי היבול בחיטה. במקביל, בעזרת הנתונים המנוטרים בשדות אנו מתאימים את מודל היבול Noah-MP-Crop לחיטה אביבית הגדלה בישראל. מודל זה מאפשר הערכת צבירת הביומסה העונתית והערכת יבול לגרגרים וח"י בתנאי סביבה (טמפרטורה, משקעים) וממשק (השקייה) שונים וכיולו עשוי לתרום לחוקרים, חקלאים ועוד בחיזוי ובקבלת החלטות וזאת במטרה להבטיח יבול גבוה ויציב תחת תנאי אקלים משתנים.