רעייה מתוזמנת-אדפטיבית והשפעתה על שירותי מערכת אקולוגית

רעייה מתוזמנת-אדפטיבית הוצעה כממשק משמר קרקע ויצרנות של שטחי מרעה. ממשק זה המתבסס על מעבר מהיר של עדר גדול בין חלקות קטנות לפרקי זמן קצרים, משמש בשטחי מרעה יובשניים בעולם, אך לא נבדק בישראל עד היום. זאת בעיקר בשל שאלת יעילותו במערכת יובשנית-עונתית ועלויות התפעול הכרוכות בו. במחקר אנו בוחנים את השפעות ממשק רעייה מתוזמנת-אדפטיבית (וממשק קונבנציונאלי) על המגוון הביולוגי ועל שרותי המערכת האקולוגית במרעה מבוא-חמה במרכז רמת הגולן. אנו בודקים את השפעת הממשקים השונים על פוריות הקרקע, הרכב הצומח ויצרנות ואיכות המרעית, והמגוון הביולוגי. כמו כן מתבצע מעקב אחר הבקר (GPS) בממשק רעייה קונבנציונלי ובתנאי רעייה מתוזמנת-אדפטיבית. יצרנות שטחי המרעה נשמרה גבוה לאורך רוב שנות המחקר בחלקות ברעייה מתוזמנת-אדפטיבית בהשוואה לחלקות קונבנציונליות מקבילות. עושר המינים העשבוניים נמצא גבוה יותר בחלקות הקונבנציונליות וממצא זה חזר בין חלקות ובין סקלות מרחביות נמדדות לאורך כל שנות המחקר. חלקות ברוטציות מהירות התאפיינו בירידה בתדירות ההופעה של מינים קטנים, בעיקר דגניים וקטניות, ועליה במיני מצליבים ובדגניים גדולים בהשוואה לחלקות בממשק קונבנציונאלי. לא נראו הבדלים ברורים בתנאי הקרקע בין הממשקים, אך הפסקת הזנה בזבל עופות כתוצאה ממשק רעייה מתוזמנת-אדפטיבית הביאה לירידה מסוימת בכמות הנוטריינטים בקרקע עם המרחק מנקודת ההזנה. למרות הירידה הדרמטית בכמות המזון המוגש, יצרנות העדר לאורך שלוש שנים תואמות את ביצועי ממשק קונבנציונלי בשנים קודמות. מעקב אחר תנועת הבקר באמצעות GPS בשני הממשקים במקביל, הראה שימוש גבוה יותר בשטח העצים בחלקות הקונבנציונליות ביחס לחלקות שברוטציות מהירות.