כנס מדעי החקלאות 2025

מערכת מבוססת ידע מומחה לניטור ואופטימיזציה של מאמצי חקלאות מחדשת בסביבות גידול שונות

שי סלע 1 פרופ' הרולד ון אס 2 פרופ' קרלוס סרי 3 ד"ר אקים דוברמן 4 פרופ' טל סבוראי 5 ד"ר ג'וזף אמסילי 2 ד"ר שגיא כץ 1 מר אוריה לוזון 1 ד"ר סנג'אי בירדר 6
1אגמטיקס, רמת גן, ישראל
2המחלקה למדעי הקרקע והצומח, אוניברסיטת קורנל, ארה"ב
3אוניברסיטת סאו פאולו, ברזיל
4ארגון הדשן העולמי, צרפת
5המחלקה למדעי הסביבה, גאואינפורמטיקה ותכנון ערים, אוניברסיטת בן גוריון
6ICL India

התאמה ותעדוף של פרקטיקות חקלאות מחדשת (regenerative agriculture) לשדה נתון מהווה אתגר גדול, עקב השונות הגדולה בין סביבות הגידול השונות והגידולים השונים. למרות זאת, תכניות ממשלתיות ופרטיות רבות מקדמות פרקטיקות מסוימות כגון עיבוד קרקע מינימאלי או גידולי כיסוי באופן גורף ללא התאמה לתנאים הסובבים. במחקר זה אנו מציגים שיטה מבוססת ידע מומחה (AHP - Analytical Hierarchy Process) המאפשרת לתעדף פרקטיקות של חקלאות מחדשת בהתאם לסביבות גידול. השיטה מבוססת על שאלונים סטנדרטים והשוואת צמדים של פרקטיקות על בסיס סולם קבוע וידוע ומתן משקולות חשיבות בהתאם. יעילות השיטה הודגמה באמצעות 11 מומחים בשלוש סביבות גידול שונות – כרמים באקלים חצי צחיח במהרשטרה הודו, סויה באקלים טרופי בברזיל, ותירס באקלים קונטיננטלי בארה"ב. התוצאות תומכות בחשיבות התאמת הפרקטיקות לסביבות הגידול. שונות גדולה נמצאה בדעות המומחים לגבי חלק מהגידולים וחשיבותם. בנוסף, נמצא כי תוצאות שונות מתקבלות אם מסתמכם על מומחה בודד או על קבוצת מומחים. בשלב השני של המחקר, המשקולות של חשיבות הפרקטיקות שימשו כקלט למערכת אינדיקטורים שיושמה על 30 כרמים במהרשטרה הודו. נתונים רבים נאספו מהשדה על כמויות הדישון, נוטריינטים בצמח, הגנת הצומח ועוד. המערכת מכמתת את רמת הקיימות בשדה בהתאם למאמצי החקלאים ויעדי בריאות קרקע, מגוון ביולוגי, יעילות שימוש במים ופליטות סביבתיות. נמצא כי רמת הקיימות החקלאות המחדשת בכרמים שנבדקו הינה בינונית ומטה, כאשר בין השאר נמצאו עומסי דישון גבוהים מאוד גם של חנקן וגם של זרחן. השיטה המוצעת מאפשרת שיח יעיל ופורה בין מומחים ובעלי עניין שונים על בסיס מתודה סטנדרטית. היא מאפשרת זיהוי נקודות הסכמה או מחלוקות, ניתן ליישמה בקני מידה שונים, והיא ניתנת להתאמה לסביבות גידול מקומיות.