כנס מדעי החקלאות 2025

הערכת הסיכון לפגיעה בכוורות בעקבות הגמעת פרדסים בקונפידור בזמן הפריחה

אהד אפיק 1 מר שלומי זרחין 1 מר עמי הברמן 2
1שרות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות ובטחון המזון
2השירותים להגנת הצומח, משרד החקלאות ובטחון המזון

פסילת ההדר האסייתית (Diaphorina citri) מהווה נגע חדש בארץ שעלול לסכן את עתיד ענף ההדרים. הפסילה נמצאה בארץ לראשונה בשטח מצומצם יחסית באזור עמק חפר, אולם בהמשך נמצא מוקד נוסף בשטח נרחב יותר בצפון הארץ. במטרה להדביר את הפסילה נבנה פרוטוקול לטיפול בעצי הדר בחלקות חקלאיות מסחריות ובעצי נוי. רצף הטיפולים כנגד הפסילה הצריך טיפול גם בעונת פריחת ההדרים, דבר שעלול להוות סיכון משמעותי לענף המכוורת, בשל המשיכה הרבה של הדבורים לפרדסים הפורחים. החומרים שנבחרו לטיפול בזמן הפריחה הם Acetamiprid (מוספילן) בריסוסי לילה לטיפול בשלב הבוגר של הפסילה, ו- Imidacloprid (קונפידור) ליישום בהגמעה לטיפול בדרגות הצעירות.

במטרה להעריך את הסיכון לכוורות כתוצאה מטיפולים אלה נעשתה בדיקה של שאריות חומרי הדברה בעצים ובדבורים בשתי חלקות הדרים של קיבוץ מסדה, ונבדק מצב הכוורות שהיו מוצבות בחלקות אלה. בנוסף נבדקו שאריות בעצים ובדבורים בפרדס אורגני בכרם מהר"ל, ששימש כחלקת ביקורת. מהתוצאות עולה שבחלקות המטופלות נמצאו שאריות של התכשירים המיושמים. התכשירים נמצאו גם בחומר הצמחי שנבדק, בעלים ובפרחים, וגם בדבורים עצמן אך לא בדבש. למרות הימצאות שאריות חומרי ההדברה בדבורים לא נצפתה תמותה מוגברת של דבורים בפתחי הכוורות. בדגימות שנאספו מחלקת הביקורת האורגנית לא נמצאו שאריות של חומרי הדברה.

תוצאות העבודה מצביעות על כך שהחומר אכן מגיע לפרחים ואף לדבורים, אך פעילות הדבורים בפרדס נמשכה ולא נראתה תמותת דבורים חריגה בכוורות. לפיכך, במסגרת ניהול הסיכונים שבין איום הפסילה על הפרדסים לבין פגיעת הריסוסים בכוורות הוחלט להמשיך לפי שעה במדיניות של טיפול בהגמעה בפרדס בזמן הפריחה. אולם, חשוב להמשיך ולעקוב אחר מצב הכוורות המוצבות בסמוך לפרדסים המטופלים כדי להעריך האם קיימת פגיעה מתמשכת.